נָדְדָה שְׁנָתִי
גַּם בַּלַּיְלָה הַהוּא
אַף כִּי בִּמְפַקְּדֶיךָ
תָּמִיד בָּטַחְתִּי.
בְּרַם, מְחוֹג מַצְפְּנִי
הַפְּנִימִי
לֹא נָח,
שָׁעוֹת רַבּוֹת חַג לוֹ.
כְּסוּת הַטַּל רִפְּדָה
שִׂיחֵי הַגַּן.
קֶרֶן אוֹר חֲלוּצָה
הִבְלִיחָה לָהּ
[אוּלַי לִי קָרְצָה,לֹא בָּרוּר הָיָה]
זוּג בֻּלְבּוּלִים
לַהַג שַׁחַר קִשְׁקְשׁוּ
בֵּין עַנְפֵי עֵץ הָרִמּוֹן
שֶׁאָהַבְתָּ.
מֵעוֹלָם לֹא יָדַעְתִּי
ה"אֵי-שָמִים" הֵיכָן היוּ
[מִמֵּילָא הִשְׁתַּנּוּ כָּל הָעֵת]
מִכֻּלָּם שַׁבְתָּ אֵיכְשֶׁהוּ
עַד אוֹתוֹ לַיְלָה
שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם,
שֶׁאוֹתוֹ שַׁחַר
אוֹתוֹ הֵחֵל.
