לְמַרְגְּלוֹת עֵץ עֲרִירִי בָּלוי בַּחֲצַר הַמּוֹסָד הַסִּעוּדִי
הָאָחוֹת הַסִּעוּדִית נָטָלְיָה יוֹשֶׁבֶת בָּדָד עֲיֵפָה וּמוֹעֶדֶת
מַמְשִׁיכָה לְשׂוֹרֵר בְּלִבָּהּ אֶת מְגִילַת אֵיכָה
גָּם בַּחֲלוֹף יוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב,
בָּכוֹ תִּבְכֶּה וְדִמְעָה עַל לֶחֱיָהּ
שׁוֹאֶלֶת אֶת אִוְשַׁת הָעֲנָפִים הַבְּלוּיָה וְהַיְּבֵשָׁה
מַדּוּעַ אֵין-לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אוֹהָבֶיהָ
מַדּוּעַ הִיא חָשָׁה שֶׁכָּל רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָּה
הָיוּ לָהּ אוֹיְבִים
וְהִיא מַר לָהּ
כִּי בְּיוֹם שִׁשִּׁי, עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב,
קִבְּלָה מִכְתַּב פִּטּוּרִים
שֶׁהִשִׁיר אֶת תִּפְרַחַת פְּרִיחָתָהּ וּכְבוֹדָהּ,
אַחַרֵי עֶשְׁרִים וְתֵשַע שְׁנוֹת לֵב וּמְסִירוּת
בְּהִתְמוֹדְדוּת עִם יָדָהּ הַגְרוּמָה שֶׁל הַמָּוֶת
שֶׁבִּקְּשָׁה לְבַתֵּר לִבְתָרִים חוֹלִים סִעוּדִיִּים
גּוֹנְנָה בְּגוּפָהּ וּבְרוּחָהּ עַל אֵימַת מַחֲשַׁכֵּיהֶם
בִּימֵי עֲבוָֹדה אֲרֻכִּים שֶׁפָּלְשׁוּ לְלֵילוֹת יְגֵעִים.
לְמַרְגְּלוֹת עֵץ עֲרִירִי הִתְפּוֹרֵר יוֹמָהּ הֶחָרֵד
שֶׁל אָחוֹת דְּמוּעָה, הַזּוֹעֶקֶת זְעָקָה דְּמוּמָה
מַדּוּעַ חֲבֵרֶיהָ לַעֲבוֹדָה לֹא עָשׁוּ דָּבָר לִמְנִיעַת רוֹע הַגְּזֵרָה
מַדּוּעַ הוֹתִירוּ אוֹתָה בּוֹדְדָה עִם מִכְתַּב פִּטּוּרִים בְּיָדָהּ
הַמְּשֻׁלְשָׁל לְפֵתְחֵי יְגוֹנָהּ, הַנּוֹצְרִים אֶת צִנַּת בְּדִידוּתָהּ.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
