אמא טבע שוב זועמת...
לבה פורצת, מתחממת.
הכל סביב כמו כבשן,
בתוך ההרס ועשן.
ואדמה עולה יורדת...
קרקע נסדקת ורועדת,
האוקיינוס, שעולה אל-על
לצונאמי משלהב עוד גל.
סובב סובבת מערבולת...
להתגונן כלל אין יכולת.
הכל הורסת עד חורמה,
הוריקן מכריז עוד מלחמה...
מה לך? - אמרי לי אמא טבע...?
מה השונה מדרך קבע?
האם זה בנו האשמה?
את רק רוגזת... לא עונה.
