אִכָּר אֶחָד בִּקֵּשׁ לִקְנוֹת מַתָּנָה
לְאִשְׁתּוֹ הַיָּפָה וְלַשּׁוּק הוּא פָּנָה.
הַפַּעַם, חָשַׁב, לֹא אֶקְנֶה לָהּ שִׂמְלָה,
לֹא צָעִיף, לֹא חָלוּק וְאַף לֹא עֶגְלָה
אֶכָּנֵס עַתָּה לְ"סוּק אֶל עַטָרִין"
"שׁוּק הַבְּשָׂמִים", בּוֹ גַּם רֵיחַ רוֹזְמָרִין.
קָשַׁר אֶת הַפִּרְדָּה לְגֶדֶר הָעֵץ
נִכְנַס לַשּׁוּק וְהֵחֵל מִתְרוֹצֵץ
מֵחַלּוֹן רַאֲוָה לְמִשְׁנֵהוּ בְּלִי שֶׁבֶת
וְהָרֹאשׁ הִסְתַּחְרֵר לוֹ מַמָּשׁ כְּשַׁבְשֶׁבֶת.
הִכּוּ בְּאַפּוֹ בְּלִי רַחֵם הָרֵיחוֹת
עַד שֶׁהִתְמוֹטֵט הַמִּסְכֵּן בְּלִי כּוֹחוֹת.
סוֹבְבוּ הַכֹּל אֶת הָאִישׁ שֶׁנָּפַל
וְתָהוּ, אוּלַי הָאִכָּר נֶחְבַּל?
נִפְנְפוּ מוּל פָּנָיו בִּמְנִיפָה
לְהָשִׁיב אֶת רוּחוֹ הָעֲיֵפָה,
שָׁפְכוּ עָלָיו מַיִם וְלֹא הִתְעוֹרֵר,
בָּא לַשּׁוּק יְחִידִי, לְצִדּוֹ אֵין חָבֵר.
מָה לַעֲשׂוֹת? מָה לַעֲשׂוֹת? שָׁאֲלוּ בִּמְבוּכָה
וְהִרְגִּיעוּ אִשָּׁה אַחַת, שֶׁעָמְדָה בַּצַּד בּוֹכָה.
פָּתַח מוֹכֵר הַבְּשָׂמִים הַזָּקֵן וְאָמַר:
"הֵבֵאתִי בַּקְבּוּקוֹן שֶׁל בֹּשֶׂם מְאֹד יָקָר.
אַגִּישׁ לְאַפּוֹ שֶׁל הָאִישׁ שֶׁאוֹתוֹ הוּא יָרִיחַ
וְיָקוּם מֵעֶלְפוֹנוֹ וְעָלָיו אֲנִי אַשְׁגִּיחַ."
רָאוּ מַעֲשֶׂה חֲבֵרָם מוֹכְרֵי הַעֲטָרִין
וְהִגִּישׁוּ לְאַפּוֹ רֵיחוֹת מַרְוָה וְרוֹזְמָרִין.
כָּךְ טִפְּלוּ הַבַּשָּׂמִים בָּאִכָּר שֶׁהִתְעַלֵּף,
וְהַקָּהָל סְבִיבָם הוֹסִיף לְהִצְטוֹפֵף.
לְפֶתַע שָׁמְעוּ הַכֹּל אִישׁ אֶחָד קוֹרֵא:
"אֲנִי רוֹפֵא, פָּנוּ הַדֶּרֶךְ וְאֶבְדֹּק הַמִּקְרֶה."
פִּלֵּס לוֹ הָאִישׁ דַּרְכּוֹ בֵּין הַקָּהָל
לָבוּשׁ בַּחֲלִיפָה וְנִגַּשׁ בְּצַעַד קַל,
בָּדַק אֶת הַדֹּפֶק, הֵרִים לוֹ עַפְעַפַּיִם
וְהָאֲנָשִׁים הִבִּיטוּ בְּסַקְרָנוּתבַֹּשְּנַיִם.
סִפֵּר לוֹ סוֹחֵר הַבְּשָׂמִים הַזָּקֵן
כֵּיצַד נִסּוּ לְהָעִיר אֶת הַמִּסְכֵּן.
אָמַר הָרוֹפֵא: "הַרְחִיבוּ אֶת הַמַּעְגָּל
קָשֶׁה לָאִישׁ לִנְשֹׁם וְאֵין זֶה קַל
בּוֹ לְטַפֵּל כְּשֶׁכֻּלְּכֶם עוֹמְדִים סְבִיבוֹ
חַכּוּ קִמְעָה, אֵלֵךְ וּמִיָּד אָבוֹא."
כָּךְ אָמַר הָרוֹפֵא וְעָזַב אֶת הָאִישׁ,
וּלְאַחַר דַּקָּתַיִם חָזַר אֵלָיו חִישׁ.
הִגִּישׁ מְלוֹא חָפְנַיִם חָצִיר טָרִי לְאַפּוֹ
שֶׁל הָאִכָּר שֶׁשָּׁכַב שָׂרוּעַ עַל גַּבּוֹ.
וְהִנֵּה, הִתְעוֹרֵר הַלָּה וּפָקַח עֵינַיִם
וְהָאֲנָשִׁים סְבִיבָם מָחֲאוּ כַּף לַשְּׁנַיִם.
"הַפְלֵא וָפֶלֶא", הֶחֱמִיא לוֹ הַזָּקֵן
אֵיךְ אֶת הַמַּצָּב הִצְלַחְתָּ 'לְתַקֵּן'?
עָנָה אָז הָרוֹפֵא: "זֶה פָּשׁוּט מְאֹד וְקַל,
רֵיחַ בְּשָׂמִים הוּא אֵינוֹ מַכִּיר בִּכְלָל,
רַק מִנִּיחוֹחַ חָצִיר הָאִכָּר מִתְעוֹרֵר
בְּעוֹד שֶׁבֹּשֶׂם מִבַּקְבּוּק אוֹתוֹ מְסַחְרֵר."
וּמָה הַמַּסְקָנָה מִזֶּה הַסִּפּוּר?
בְּשָׂמִים לְאִשְׁתּוֹ לֹא יִקְנֶה, זֶה בָּרוּר.
הָאִכָּר יִקְנֶה לְזוּגָתוֹ הָאֲהוּבָה
כֻּתֹּנֶת לַיְלָה יָפָה וּשְׁקוּפָה.
הִיא בְּוַדַּאי אֶת הָרֶמֶז תָּבִין
וּבְבֵיתָם אַהֲבָה וְשַׁלְוָה תַּשְׁכִּין!
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
