לַחֲבֵרְתִי לַחַיִּים שִֹבְעִים שָׁנָה תְּמִימוֹת
וְאֵם יְלָדֵינוּ הַמְּשֻתָּפִים
מַבָּטֵךְ הַטּוֹב וְיוֹפְיֵךְ הֶעָנָו
הֶאִיר כָּל בֹּקֶר אֶת יוֹמִי
וּלְעֵת עֶרֶב תָּמִיד דָאַג
שֶׁאֶת לֵילִי יָאִירוּ כּוֹכְבֵי לֶכֶת חַמִּים
נוֹטְפֵי דְּבָשׁ בָּאֹפֶק הַמֵּאִיר
שֶׁיַצְעִידוּ אֶת פַּעֲמֵי הַמָּחָר שֶׁלָּנוּ
שֶׁפַעֲמָיו תָּמִיד יְהְיוּ אֵיתָנִים
לְעוֹלָם לֹא יִהְיוּ לֵאִים וִיגֵעִים
וְהַיּוֹם בָּאתִי לְבַקֵּש מִמֶּךְ סְלִיחָה, כִּי
הָיוּ יָמִים שֶׁצִּפִּיָּתֵךְ הַחִרִישִׁית וְהַדְּמוּמָה לִבְשׁוֹרָה
הוּשְׁבָה רֵיקָם, אֲבָל לִבֵּךְ תָּמִיד נוֹתָר עֵר
לְפַעֲמֵי הַמִּטְעָן וְהַבְּשוֹרָה שֶׁלִּי
שֶׁלאֹּ תָּמִיד הָיְתָה הוֹלֶמֶת.
הַיּוֹם בָּאִים אֵלַי גַּלִים סוֹעֲרִים, בַּהֶם
אוֹתָךְ אֲנִי רוֹאֶה בְּמִטְפַּחַת מְנֻמֶּרֶת, נוֹשֵׁאת תַּּחְנוּנִים לַשָּׁמַיִם
וַאֲנִי הָיִיתִי לַךְ שָׁם פְּעָמִים יוֹתֵר מִדַּי רַבּוֹת
שָׁמָיִַם כְּבֵדיִם לְלֹא מָטָר, כְּשֶׁסַּעֲרַת אֹפֶל הָיְתָה לָך כַּעֲדָיֵי חֵן.
אֲנִי מְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתֵך.