כחרמש אחר קציר

כְּחֶרְמֵשׁ אַחַר קָצִיר

נִתְלֵיתִי עַל מַסְמֵר

בְּמַחְסַן הַכֵּלִים

מַמְתִּינָה לְגֶשֶׁם הַדְּמָעוֹת

שֶׁיְּלַחְלֵחַ אֲדָמָה מְבֻקַּעַת,

לָרוּחַ הַטּוֹבָה שֶׁתִּבְזֹק זֵרְעוֹנֵי פִּיּוּס,

לָעֵדֶר שֶׁיִּגְלֹשׁ מִן הֶהָרִים

לְהָטִיל גֶּלְלֵי דֶּשֶׁן,

לַשֶּׁמֶשׁ שֶׁתַּתִּיךְ וְתִצְרֹף אֶת הַסִּיגִים.


בַּקַּיִץ הַבָּא אַחְלִיק מִן הַמַּסְמֵר

אֶל הַשָּׂדֶה,

וְאֶקְצֹר

שׁוּב

רוּחַ.