חג החגים עומד בפתח...
האם גם השנה נשכח,
את מה, שעם כולו לבטח,
לדבר מובן לכול הפך?
את הכאב ואת העוני...
אשר גרמו לנו לשתוק.
את הפליה ואת השוני...
מהם ניסינו כה לחמוק.
עתה כשכל זה, כאן, בבית...
כמו מלקוש באמצע סתיו,
בושה יונה, קמל הזית,
עולם מהלם נעצב.
הפנו לבכם, לראות, לשמוע,
את זעקת הרחמים...
עצרו עוד עין מלדמוע...
ליד מושטת, אפשרו חיים.
חג שמח לכל בית ישראל.
