בס"ד
פתאום יום אחד זה קורה
פתאום מרגישים משהו משונה
כבר אין עניין בכלום, אין התלהבות
מן הרגשה של ריקנות
וצורך, צורך להבין את החיים
מן חיפוש אחר האמת
ויש כל כך הרבה שאלות
למה נוצרנו באמת?
האם יש לנו תפקיד?
בשביל מי כל הבריאה?
האם יש עולם הבא?
ולמה בסוף מתים?
ומי? מי נותן לנו חיים?
ואז... אומרים לנו שיש למעלה אלוקים
אומרים שהוא ענק, אומרים שהוא נורא
אומרים לנו שצריכים לחזור בתשובה
אומרים שהוא רואה ושומע
אומרים שהוא הכל יודע ואני...
אני רוצה לומר לכם
אני גאה להיות בן של מלך
אני מרגיש שהוא איתי
כל רגע כל הזמן
אני שואל, אני אליו מתפלל
אבל אני, אני רק אחד מעם ישראל
אני יודע ומבין אני עפר
ויום אחד אהיה עבר
הכל זמני, הכל חלום
יש יום בו אומרים שלום
כולם, אף אחד פה לא נשאר
לאחד חלום קצר, לשני יותר
אין מה למהר, אף אחד לא יודע מתי הוא ייגמר
אבל יש בתורה שלנו הבטחה
כבוד הורים זו מצווה
ויש שכר שאותו אנחנו יודעים
כן, אריכות ימים
והתורה לעולם לא טועה, לעולם
אימא יש רק אחת ואבא רק אחד
ועליהם צריך לשמור
בכדי שאלוקים ישמור עלינו
בכדי שאלוקים יאריך ימינו - בחיינו.
