השחר מפציע וקרני אור חוורות
מתגנבות בהיסוס לתוך החדר.
בבושה הן מתחברות
לאור הנורה הבודדת תחתיה יושב החוקר.
הוא
עייף, והאסיר ס',
העומד עירום ועריה לפניו,
רועד מקור ושיניו נוקשות נון-סטופ.
שלולית המים שנקווית תחת רגליו,
מסמנת את המקום
בו שפכו עליו מי-קרח,
והצמרמורת מתגברת ומתחלפת
בעוויתות גוף לא רצוניות.
לישון! איני יכול להמשיך!
לישון! אני זקוק לשינה!
השוטר הטוב מחליף את השוטר הרע
וזורק לו שמיכה. דקה, דקה מאד.
גליל בד בו
הוא עוטף את כתפיו. ועתה אין הוא
כל כך עירום, כי את כתפיו,
כגלימה, מכסה דגל ישראל.
מגן דוד ושני פסים תכולים.
והחוקר צוחק.
בחוץ מתייצבים האסירים למסדר הבוקר
וקרני השמש מרצדות על מדיהם האדמדמים.
הדלת נפתחת
והם מאמצים עיניהם כדי לראות
מי חוזר מחדר העינויים.
האסיר ס' נבעט לתוכם, עטוף בדגל הציוני
בוכה ומקלל, בוכה ומקלל.
שנתו השישית בגואנטנמו.
סאמי אל-חאג', צלם עיתונות עבור רשת אל-ג'אזירה, נעצר בדצמבר 2001 בפקיסטן לאחר ששם דומה לשמו הופיע ברשימת אנשי אל-קאעידה שנתפסה באפגניסטן. הוא הועבר לכלא האמריקני בגואנטנמו, בו הוא עדיין נמצא כאסיר מס' 345. למרות דרישות עורך הדין שלו וארגוני זכויות-אדם, מסרב צבא ארה"ב להגיש כתב אשמה נגדו. הוא סיפר לעורך דינו שבין אמצעי ההשפלה בהם משתמשים חוקרי הצבא נמצא דגל ישראל, אותו נותנים לאסירים כ"שמיכה" לאחר שמעבירים אותם במקלחת מי קרח.
