עשרים וחמשה יום נמשכת שביתת המורים,
התלמידים ערים בלילה וביום כולם ישנים.
בטלוויזיה ובאינטרנט ובכל העתונים,
השרה נראית זחוחה מאד, עם חיוך רחב על הפנים.
האם מישהו יכול להסביר במילים פשוטות וברורות,
במה בדיוק התקדמו בכל הפגישות, בשעות המאוחרות.
האם יכול ההגיון לגרום לכך שיגיעו להסכמות,
גם מבלי שבית משפט יכפה על אלה שקשורים לבגרויות.
מקובל על כולם, כי למען ילדינו ונכדינו והדורות הבאים,
חשוב מאד שהמורים יהיו מצוינים , שמחים ומרוצים.
האם יכולים נציגי המורים, להכין נייר מסודר, עם כל הדרישות,
מהן הדרישות שאין לוותר עליהן, ועם אלה מהן שניתן לחכות,
ומשרד החינוך, והשרה המחייכת, יכינו נייר עמדות,
מה הם מוכנים לתת עכשיו, ולאלה צריך להמשיך ולצפות.
חשוב מאד, שכל הצבור יבין ויהיה בטוח,
כי אין כאן רק מבחן שרירים, ועזות רוח.
אותי מאד מאד מדאיגה
שאלה מאד מאד חשובה,
אם לא מצליחים להגיע להסכם עם המורים,
איך יצליחו להגיע להסכמות עם הערבים.
