"ונח נפשיה" (בבלי, כתובות סב, ע"ב)
נִצַּחְתְּ אֶת הַזָּרוּת, רַק כָּךְ אוֹחֵז בָּךְ
הַשֶּׁקֶט
חָלְשָׁה דַּעְתִּי אֵלַיִךְ, חָלְשָׁה כָּעֵת
עַכְשָׁו הַזְּמַן לָבוֹא, נָחָה נַפְשֵׁךְ
לָתֵת
אָהַבְתְּ וְנָתַתְּ וְהָיָה הַלַּיְלָה כְּאוֹר יוֹם
אָהַבְתְּ וְנָתַתְּ וְהָיוּ צִירֵי אַהֲבָתֵךְ
כְּנִגּוּן פְּסוּקִים, כִּגְמָרָא
כַּחֲלוֹם
וְשַׁבְתְּ אֶל נַפְשֵׁךְ, וְשַׁבְתִּי אֶל נַפְשֵׁךְ
יוֹשֵׁב עַל הַגַּג
לָתֵת לָךְ כָּל מְבֻקָּשֵׁךְ
לִהְיוֹת לָךְ דַּם חַיִּים, לִהְיוֹת מוֹעֵד וְחַג
עַכְשָׁיו אָנוּ בָּאִים, עַכְשָׁיו
אָנוּ נוֹתְנִים
דְּמָעוֹת שֶׁל כּוֹס זְכוּכִית, שְׁקוּפוֹת,
שְׁבִירוֹת,
לְנַצֵּחַ אֶת הַלְּבַד, אֶת הָאֲנִי, עַד
שׁוֹתְתִים, עַד לָבָן
יַהֲפֹךְ לְשָׁנִי
וְרָאִיתִי אֶת צְלִיל הַמַּלְאָכִים,
הָרְקִיעִים, הַמַּנְגִּינָה
וְיָדַעְתִּי שֶׁבְּנַפְשִׁי
מְדֻבָּר
בְּיִסּוּרֵי הָאַהֲבָה
בְּקִסְמֵי הַנְּתִינָה -
כָּל הַשָּׁמַיִם נָתְנוּ אֶת נַפְשָׁם
עָלַיִךְ, עָלַי
עַכְשָׁיו אֲנִי, עַכְשָׁיו אַתְּ, עַכְשָׁיו
נָתַתִּי, נָתַתְּ -
נִשְׁבַּר הַגַּג מִתַּחְתַּי
