קָמָה בַּבֹּקֶר, כִּבְכָל בֹּקֶר,
לְפַרְפֵּר מֵחָדָש
בֵּין חֹסֶר אוֹנִים לְחִידָלוֹן
לְבוֹסֵס מֵחָדָש
בְּבִצַּת עִקָרוֹן אִי הַוַּדָאוּת הָרוֹתַחַת.
כָּל אוֹתָם שְׁבָבִים
שֶׁנִשְתְּלוּ בְּמֹחִי
בְּיָד זֵידוֹנָה וּבוֹטַחַת
נִדְלָקִים בְּאַחַת
בְּתוֹך מִנְהֶרֶת הַזְּמַן
מְהַבְהְבִים לְהוֹבִיל אוֹתִי
אַחַת מִנִּי רַבִּים
בְּצַעֲדַת הַמָּוֶת
אֶל הַיַּעַד הַמְּסֻמָּן
לְהַשְׁכִּיחַ מִתּוֹכִי
אֶת כֹּחַ הַחַיִּים.
לִשְכֹּחַ כִּי כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם,
ל"ג בּעֹמֶר,
לֹא נִפְסַק הָאֵשׁ מִן הַבַּיִת
וְהָאוֹר וְהָאֵש הָיוּ מְסַבְּבִים
אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן.
לִשְׁכֹּחַ שֶׁשְׁעַת רָצוֹן הִיא
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן יָשַׁב, וְצָחַק, וְשָׂמַח.
לִשְׁכֹּחַ אֶת הַדְּבָרִים הַקְּדוֹשִׁים
שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן
לִפְנֵי שֶׁנִסְתַּלֵק מִן הָעוֹלָם:
"לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָה
וְלֹא כָּל יוֹרְדֵי דּוּמָה"
נִתְעַטֵּף וְשׁוֹכֵב עַל יְמִינוֹ
וּפָנָיו צוֹחֲקוֹת.
