"צִפּוֹר הַזְּכוּכִית" שֶׁל פִנְחָס שָׁדֶה

הִיא לֹא אָמְרָה לוֹ מֵאַיִן הִגִּיעָה
אַף אָן פָּנֶיהָ מוּעָדוֹת.
יָדֶיהָ, צֶדֶף שָׁקוּף,
אֲרֻכּוֹת בְּעֲצֶבֶת הַשֶּׁנְהָב
גַּל בְּדֹלַח לְבַנְבַּן
נָטוּשׁ עַל חוֹל זָהֹב.

וְהִיא לוֹ הִגִּישָׁה
שְׁתֵּי יָדֶיהָ
רֶגַע אֶחָד חָטוּף וְקָרוּעַ,
כְּפֶרַח צָחוֹר נִרְעָד עַל גִּבְעוֹלוֹ
נוֹבֵל בְּחֹם רָקִיַע יוֹקֵד.
שְׂעָרָה עָטוּר חִיוּך וְדֶמַע
כְּנִימְפַת שְׁחוֹרִין עֲטוּרָה בִּיגוֹנָה
תְּלוּשָׁה מֵרְקִיעַ יָם בְּרוּח סְתָיו.

הוּא לֹא יָדַע
עֵת הִצִּיעַ לָהּ חֵיקוֹ
כֻּלּוֹ שְׁרִיר וָשִׁיר,
עֵת אָחַז פָּנֶיהָ בֵּין שְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו,
שֶׁ"הַצִּפּוֹר מִזְּכוּכִית"
תִּפְרוֹשׂ כְּנָפֶיהָ הַשַּׁבְרִירִיּוֹת
בְּמָעוֹף אַוְרִירִי אַחֲרוֹן
אֶל עָל, בֵּין עַנְנֵי סַעֲרַת הָאֱלֹהִים,
כְּמוֹ כּוֹכָב נוֹפֵל, תָּאִיר
בְּהֶבְזֵק אוֹר חוֹלֵף, אֵינוֹ שָׁב.

8.5.08

לזכר אהבה חטופה של המשורר פנחס שדה אל שרי פיירשטיין שצנחה אל מותה מיד לאחר שהבטיחה לו הנישואין. אלוהים איך כל השנים האלה ידעתי וחשתי שלא אראה אותך עוד ולא אשמע ממך שוב, כי אינך שייכת לעולמנו הצר מלהכיל את נפשך. פעם אחרונה ששוחחנו היה לאחר שרכשת את דירתך בירושלים ועוד לאחר שסיפרת שבקרוב יהיה בידיך התואר דוקטור בפילוסופיה נדמה לי. לו ידעתי, אבל ידעתי, כן ידעתי...