הִתְגַּלּוּת

לָקַחְתָּ אוֹתִי בַּחֲלָלִית קְטָנָה
לַחֲזוֹת בְּזִיו הַבּוֹרֵא
נִפְעַמְנוּ שְׁנֵינוּ
מִן הָאוֹר הַגָּנוּז
מִן הַמְּתִיקוּת הָאֵינְסוֹפִית
חִזַּקְתָּ אֶת לִבִּי
הֶעֱנַקְתָּ לִי כֹּחַ
לִרְאוֹת בְּסִבְלוֹת בְּנֵי עַמֵנוּ
הַנֶאֱנָקִים תַּחַת מַגָּף הַמָּוֶת

וּבְכָל פַּעַם בָּהּ יוֹרֵד מִפְלָס הָאֹשֶׁר
וְהָעֶצֶב מְנַסֶּה לְפַלֵּס לוֹ דֶרֶךְ
אֶל נְתִיבֵי לִבִּי
אֲנִי נִזְכֶּרֶת כֵּיצַד חִבַּרְתָּ
אֶת הַצַּעַר הַפְּרָטִי שֶׁלִי
אֶל צַעַר הַבּוֹרֵא
אֶל צַעַר הָעוֹלָם
וּמְבָרֶכֶת כָּל רֶגַע שֶׁל עֶצֶב
שֶׁחָוִיתִי בִּימֵי חֶלְדִי
כִּי רַק מִתּוֹךְ הַצַּעַר הַגָּדוֹל
תָּבוֹא הַגְּאוּלָה הַשְּׁלֵמָה.