1. פעם אחת ראה האריה
את העכבר בדרך,
וביקש לטרפו.
התחנן העכבר על נפשו,
והבטיח לאריה
כי בבוא הזמן
יגמול לו טובה.
צחק האריה מלוא פיו:
וכי אתה, יצור קטן ועלוב
שכמותך, תוכל
להציל את
מלך החיות?
אמר לו העכבר: אומנם
לועג אתה לי, אולם
עוד תראה
שתזדקק לעזרתי.
יום אחד הסתבך האריה
במלכודת של חבלים.
פגש אותו העכבר.
כירסם העכבר את החבל
והתיר את האריה
לַחופשי
מן הסבך.
זוכר אתה, אמר
העכבר לאריה, שלעגת לי
שלא יהיה בכוחי הדל
להושיעך? - רואה אתה,
אין לך יצור שאין לו שעה,
וגם אם הוא
קטן כמוני, הוא יכול
להועיל למלך הגדול!
וַאֲני עכבר הפחד
בין עיר האָבות
לעיר האובות תחבתי
לכיס מיסרון
של עפר.
2. פעם אחת פרצה מגיפה
בקרב החיות,
שהפילה חללים רבים
ביניהן.
התאספו החיות
וטיכסו עצה
מה לעשות כדי לצמצם
את מימדי המגיפה.
לבסוף
החליטו שכל החיות
יערכו חשבון נפש
נוקב, ויתוודו על
חטאתם בציבור
לעין כל.
רשות הדיבור
בראש ובראשונה
ניתנה לאריה מלך החיות.
אמר האריה: פעם אחת
טרפתי אדם.
אומנם מעשה חמור הוא,
אמרו החיות,
אך לכך נוצַרְתָּ.
הבא בתור היה הזאב
גם הוא הודה
שטרף אי-פעם כבשה.
זה תפקידך,
ענו החיות במקהלה
ופטרו את הזאב
לשלום.
אחר-כך התוודו בזה
אחר זה הנמר
הדב והשועל על טרפם,
ובתוקף תפקידם הטבעי
יצאו נקיי כפיים.
אחרון אחרון עלה לבימה
בראש מורכן השה
האומלל.
פעם אחת סיפר,
בבית אדונִי
רעֵב הייתי מאוד
ואכלתי מעט
מהפירות שהביאה
בעלת הבית מהשוק.
מעשה חמור מאוד,
הצהירו החיות פֶּּה-אחד
וטרפו אותו חיש מהר.
שתיקת הכבשה
השחורה
בין שבעת הזאבים.
פסיכוֹ לא היה שֵם
של מחֲזֶה.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
