דִּמְעוֹת אִשָּׁה

"מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה ,
כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ... וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ..."
(ירמיהו ל"א, פסוקים 16-15)

מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבְּכִי, מִנְעִי קוֹלךְ מִבֶּכִי,
גַּם אִם הוֹלֵךְ אֲנִי עַכְשָׁו מִדְּחִי אֶל דֶּחִי.

אַל-נָא תִבְכִּי עַתָּה, אַל תִּרְעֲדִי, אַל פַּחַד,
גַּם אִם נוֹפֵל אֲנִי עַכְשָו מִפָּח אֶל פַּחַת.

אַל לָךְ לִבְכּוֹת כָעת וּלְמָרֵר בְּבֶכִי,
מִנְעִי דְמָעוֹת כֹּה מְלוּחוֹת מִנְּשֹׁר עַל לֶחִי.

וְאִם עַל פַּת-הַלֶּחֶם פֹּה יִפְשַׁע כָּל-גֶּבֶר,
כִּי אָז טִפַּת-הַדֶּמַע תַּאַסְפהוּ עַד פִּי-קֶבֶר.

אַךְ אִם, לַמְרוֹת זֹאת, בּוֹכִיָּה אַתְּ כָּאן בְּשֶׁקֶט,
אָלֹק דִּמְעָה אַחַר דִּמְעָה, אָלֹק בְּרֶטֶט.

כִּי כָּל דִּמְעָה שֶׁלָּך כַּמֶּלַח מְטָהֶרֶת
אֶת חֲטָאַי, עַל מַר גּוֹרָל - הִיא מְכַפֶּרֶת.