אִישׁ שָׁחֹר גָּר מִזֶּה זְמַן
בְּבַיִת לָבָן.
אֶצְבְּעוֹתָיו דַּקּוֹת וַאֲרֻכּוֹת,
שׁוֹלֵף אוֹתָן לְמוּל מַצְלֵמוֹת
כְּלַהֲטוּטָן בַּקִּרְקָס
הַמְּשַׂחֵק בַּכַּדּוּר שֶׁבְּיָדוֹ.
חוֹשֵׁב מֵעַצְמוֹ,
הָיְתָה מַטִּיחָה בּוֹ אִמִּי
וְאָבִי מַרְצִין הָיָה פָּנָיו
וְחוֹשֵׁשׁ מֵעֲנָנָה כְּבֵדָה,
הַמִּתְרַגֶּשֶׁת וּבָאָה.
אָחִי אָמַר,
שׁוּם דָּבָר טוֹב לֹא יֵצֵא
מֵאָדָם שֶׁשְּׁמוֹ הָאֶמְצָעִי
כִּשְׁמוֹ שֶׁל צֶאֱצָא הַנָּבִיא
שֶׁעָלָה הַשָּׁמַיְמָה בִּסְעָרָה.
וַאֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ
אִם טוֹב הוּא
אוֹ רַע הוּא
לַיְּהוּדִים.
