שֶׁמֶשׁ סְדוּקָה נָסָה מִפָּנַי
מִהֲרָה לְהֵאָסֵף
בְּאוֹפֶק בּוֹעֵר
מִתְרַחֵק , מְפַנֶּה מָקוֹם
לְתִקְווֹתַי לְהַמְרִיא
עַל פְּנֵי נֹגַהּ יָרֵחַ
מַמְתִּין לְהַפְצִיעַ .
תִּקְווֹתַי כְּבָר לֹא יַמְרִיאוּ
כִּי בִּמְקוֹם שֶׁמֶשׁ סְדוּקָה נִמְלֶטֶת
לִקְרָאתִי מְדַדֶּה יָרֵחַ מְסֻמָּא
שֶׁאֵינוֹ מַצְלִיחַ לְגַשֵּׁשׁ
בְּעַרְבוֹת עֶרֶב עִוֵּר ,
שָׁם שָׁכַח אֱלוֹהִים לְהַבְדִּיל
בֵּין אוֹר וּבֵין חוֹשֶׁך
שָׁם לֹא קָרָא אֱלוֹהִים
לָאוֹר יוֹם
וְלַחוֹשֶׁך לֹא
קָרָא לַיְלָה .
תִּקְווֹתַי
נָעֲלוּ אֶת בִּכְיָן
הַמּוּצָא עֲרִירִי
בְּאַשְׁמוֹרֶת שַׁחַר
שֶׁכֻּסְּתָה מִיָּד בְּלַיְלָה כָּבֵד ,
שָׁם לֹא יִתְנַגֵּן לַחַן אֱלוֹהִי -
כָּל-אֲשֶׁר עָשִׁיתִי
וְהִנֵּה-טוֹב .
שָׁם הַחֹשֶׁך עַל פְּנֵי תְּהוֹם
וְרוּחַ אֱלוֹהִים אֵינָה מְרַחֶפֶת
לְשָׁם הוֹלְכוֹת עֵינַי
שָׁם שְׁתִיקָתִי לֹא תִּדּוֹם .
.
איתן קלינסקי
