שיר חדש בן אלף

שיר ליולי הטוב

להתראות עצב ישן
בשדרה יש עכשיו אורות
והם כמו פירות עצים
מאסיף התקוות הנוצרות.

והז'קט העתיק התלוי
הנה שוב מהבית אצא
רק אבריק מזהב הכפתור הבלוי
להתייצב כלוחם במצעד בקצה.

רדו סרבנים מעצי השררה
את הגזעים בשמן משחנו
כמו אבני חומה שהתדרדרה
תיפלו, כי אנו את ליבנו הקשחנו.

במטבחים הקשישות שוב מחייכות
ורוקמות על מפית את המבט הרזה
והלא הנכדות מארגזי החול
הן הרוח האש והאור של כל זה.

הנה מצאנו את הקיץ הטוב
במצפן המלח המזוקן העיקש
אונייה מהים לנו חג היא תצפור
מה עוד יכול משורר לבקש