הָיֹה הָיְתָה נְסִיכָה נֶהֱדֶרֶת
בַּשְּׁעָרִים נוֹדָע זִיו יָפְיָהּ,
לְפָנֶיהָ אֲרֶשֶׁת זוֹהֶרֶת
כְּדֶקֶל זָקוּף קוֹמָתָהּ.
הִיא שָׁלְטָה בִּשְׂפַת עֵבֶר
סָגְדָה לִפְּרוֹזָה וְגַם לְשִׁירָה
יָדְעָה לְצַטֵּט מִכָּל סֵפֶר
אִמְרֵי שֶׁפֶר עַל לְשׁוֹנָהּ.
יוֹם אֶחָד, מַה נוֹרָא,
הַנְּסִיכָה- שְׁמָהּ עִבְרִית,
נָפְלָה בְּרִשְׁתָּהּ
שֶׁל מַלְכָּה אַכְזָרִית.
לָאָרֶץ הִשְׁתַּטְּחָה אַפַּיִם
וְשָׁקְעָה בְּתַרְדֵּמָה
לְמֶשֶׁךְ שְׁנוֹת אַלְפַּיִם.
עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד
שֶׁל אָבִיב מְלַבְלֵב
אֵלֶיהָ הִתְקָרֵב
בֶּן –יְהוּדָה, נְסִיךְ-הַלֵּב.
נָשַׁק לִשְׂפָתֶיהָ.
רוּחַ חַיִּים בָּהּ הֵפִיחַ,
הֵקִימָהּ עַל רַגְלֶיהָ,
אַהֲבָתוֹ לָהּ הִבְטִיחַ.
מֵאָז הִיא וְלֹא אַחֶרֶת
שְׂפָתֵנוּ הַנִּבְחֶרֶת,
מִתּוֹכֵנוּ חִישׁ צוֹמַחַת
גְּדֵלָה וּמִתְפַּתַּחַת.
קוֹלָהּ הוּא קוֹל הָעָם
שָׁרָשֶׁיהָ בְּנַפְשֵׁנוּ
הִיא בְּלִבֵּנוּ לְעוֹלָם
יוֹם-יוֹם עַל לְשׁוֹנֵנוּ.
בֶּן- יְהוּדָה, נְסִיךְ הַלֵּב,
מִזְּמַן אֵינֶנּוּ כָּאן,
הַרְחֵק בַּמֶּרְחָבִים סוֹבֵב
בִּשְׁבִילֵי עָבָר הוֹלֵךְ
וּבִדְמָמָה לִצְלִיל קוֹלָהּ
אֵי-שָׁם מַקְשִׁיב וּמְחַיֵּךְ.
