האם יכירו הם בכומר, היעזו?
הזמן אוזל, האם לנצח כך ירגיזו?
כל הנביאים שרים לארץ הבננות,
הנה הצמח מחדש ימיו, ושר לו:
וכל ימיו הינם שלווה שאין דומה לה,
יאיר האור גם השנה, נגן, נגנה,
טרי, עסיס כסרט ספרדי עם פיצות,
ומי האחרונה שתתעורר, נו, מי זאת?
והכנרת, מצטחקקת עם דגיה,
והמשוררת תבכה את חייליה,
ומי ישמור אמון לרבקה וללאה?
ומי יזכה באהבה מעל גדותיה?
ביום ההתגלות, ישובו וישיחו,
עוטף האור של יוחנן, שימחו ושישו,
רכה, רכה המוזיקה: ומעתה בלי סוד,
האהבה רק מתחילה
נשוב, נטביל זאת.
כי הכנרת, מצחקקת אל דגיה,
והמשוררת מבכה על חייליה,
ומי שומר אמון לרבקה וללאה?
ומי זוכה באהבה מעל גדותיה?
