בִּשְׁלָב אֶחֶד נָמוּךְ מִן הַמּוּדָע, תַּת-יְדִיעָה
מוּקְצֶה אֵצֶל כִּתַת הַחַיָּלִים
הַדְּבֵקִים בְּתַדְמִית הַסֻּלָּם
בָּאֶצְבָּע הַמּוֹרָה מְנוֹפְפִים; שָׁם מִמֶרְחָק
"גְוָעלְד מַחֲלָה!"
אִתָּם חָרֵד אַתָּה זוֹעֵק וְשָׁב וְיוֹרֵק
בְּמַקְהֵלָה
לְכִוּוּן הָאָסוּר בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וּפְקוּדָה
אֵינְךָ מְסוּגָל לְהִוָּכַח וָדַאי לֹא בִּפְנֵיהֶם,
גַּם לֹא בִּפְנֵי הַמַּרְאָה גַּם לֹא בִּפְנֵי עַצְמְךָ, וּמַה
הַמִּתְעוֹרֵר אֶצְלְךָ בַּבְּקָרִים
מְבוּלְבָּל בְּעִקְבוֹת
הָאַלּוּף וְהַנּוּקְשֶׁה. לִפְנֵי שֶׁתְנַשֵּׁק אֶת הַמְּזוּזָה
טֶרֶם קְרִיאַת שְׁמַע
טְרוֹם יְדִיעָה-
