למדני עוללי את שפתך,
שפת עוללים רכה,
למדני,
כי טרם ידעתי
לשון כה זכה
וברה.
הן זה עתה ילדתיך,
ובאת עדיי מרחם,
ענוג,
מקופל בזרועותיי,
זעיר, שמוט לי על שכם,
אז תן לי רגע
ואלמד
להבין פשר בכייך,
קצב נשימותיך,
רעדך,
אט, אט,
אכירך,
אתקפל גם אני
אל חייך,
ואהיה לך לאם.
