"שָלְמוֹנִים"

"מר שָחְדָן"
ברנש "חָלָק"
ערְמוּמִי
וחמָקְמָק
ארנָקוֹ
תמיד נפוּח
ופתוּח
ל"מִשְחָק"

כּשְפוֹגֶש
"אדון שָחְדָן"
את רֵעהוּ
"מר חָמְדָן"
יד לוֹחצֶת
יד רוֹחצֶת
חִיש עוֹבֶר
שם "המזוּמָן"

באותן
המסִיבּוֹת
נצִיגֵי
כֹּל העֶדוֹת:
"רב שחדן"
ו"רב חמדן",
כֹּל עָרוּם
ונהֶנְתָן...

היוֹדְעִים
בּנֵי הבּלִייָעל
שבָּסוֹף
יָצוּף –
כֹּל מָעָל?!

[הבהרה אישית: כל דמות המוצגת בשירי זה היא פרי דמיוני הקודח בלבד! וכל המזהה עצמו אישית בטעותו, הנו בעל דמיון מפותח מדי ונדרש להמשך טיפול!]

רחובות, 3.3.2014