הוֹ יָפָתֵנוּ
הוֹ תִּפְאַרְתֵּנוּ
גַּאֲוָתֵנוּ לָנוּ הָיִית,
וְעוֹדֵךְ .
בְּרַם, אוֹרֵךְ הַנִּזְרִי
מַחְוִיר, כְּמוֹ דּוֹעֵךְ.
אִם בָּנוּ מַכֶּה הַכְּאֵב,
מִצְטַמֵּק לוֹ הַלֵּב
מִדְּוַי,
קַל וְחֹמֶר חֲבָלֶיךָ
הֵן רַבִּים בְּכָל
תְּוַאי.
גּוֹנֵי תַּלְתַּלַּיִךְ
מָה רַבּוּ, מַה יָפוּ.
כְּעִמְקָם הָרַב
סִבְלוֹת סֵרוּסֵךְ
כֹּה עָיְפוּ.
הַטּוֹעִים בָּךְ, אֵיכָה
לֹא יֵבוֹשׁוּ ?
מְקִלִּים רֹאשׁ מְעַוְתַיִּךְ
שְׁחִיקַת שְׂפָתֵנוּ
עַרְלֵי לֵב רֹאשׁ
לֹא יַרְכִּינוּ .
מָה רָב סִבְלֵךְ,
מִן הַסְּתָם,
מַעֲצִים יוֹם בְּיוֹם,
לְעוֹלָם
לֹא יִתַּם.