רֹאשׁ הַשָּׁנָה, יוֹם כִּפּוּר וְסֻכּוֹת
הָיוֹ הֵם חַגָּיו שֶׁל סָבִי.
פַּאפֵּע קָרָאנוּ לוֹ.
לֹא.
הֵן אֵינִי רוֹצָה לִהְיוֹת מוּצֶפֶת.
רַק לָקַחַת תְּנוּעָה מַעְגָלִית רַכָּה,
שֶׁתָּפִיג.
רַק אֵינִי יְכוֹלָה לֹא לִזְכּוֹר אֵיך
הָיָה מַטִּיף בּוֹשֶׂם עַל חֲלִיפָתוֹ הַמְּשֻמֶּשֶׁת
רַבַּת שָׁנִים, חֲגִיגִית לִשְׁעָתָהּ,
לוֹבֵשׁ פְּנֵי יִפְעָה
לִכְבוֹד אֱלוֹהָיו הַבִּלְתִּי בָּרוּר, הַכֹּל יוֹדֵעַ
שֶׁהָפָךְ אֶת יָמָיו הַמָּרִים
לִמְדוּרַת שִׂמְחָה כְּחֻלָּה, עֲנָקִית.
חִידַת אִישׁ הָיָה הוּא לִי -
אָהוּב בְּלִי דַּי, נוֹסֵך תִּקְוָה,
וְדַלּוּתוֹ הַמְּפֹאֶרֶת, הָעִקֶּשֶׁת,
רְווּיָה הַעֲרָצוֹת קְטַנּוֹת. רְגָעִים יָפִים
שֶׁל חֶסֶד שָׁפוּךְ.
יַחַד, יַחַד צָעַדְנוּ, רַק הוּא וַאֲנִי
אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת, בְּפַאֲתֵי הָעִיר.
כֻּלָּם קִדְּמוּהוּ בְּסֵבֶר פָּנִים,
בִּבְרָכָה,
מַה שְׁלוֹמְךָ רֶבּ יִצְחָק, מַה שְׁלוֹמְךָ,
"זֶה בֵּן אָדָם חָשׁוּב" הוּא הָיָה אוֹמֵר
וּמוֹסִיף לִקְרֹא בַּתּוֹרָה
וּמוֹסִיף וּמְזַמֵּר.
וְכָך עַד מְלֹאת לִי שְׁתֵּים עֶשְׂרֶה שָׁנָה.
מֵאָז נִנְעֲלוּ בְּפָנַי
שְׁמֵי גַּן הָעֵדֶן הַגַּבְרִי.
בְּבֹשֶׁת פָּנִים
הָיָה עָלַי לַעֲלוֹת
לְעֶזְרַת נָשִׁים.
פַּעַם אַחַת עָשִׂיתִי זֹאת
וְלֹא יָסַפְתִּי עוֹד.
רַק יִפְעַת סָבִי נִשְׁאֲרָה בְּתוֹכִי
זוֹהֶרֶת לְעַצְמָה
מְסַמֶּלֶת אֶפְשָׁרֻיּוֹת
שֶׁלֹּא מֻצּוּ עַד תֹּם.
האירוע האסוני שפקד את העם הארמני במלחמת העולם הראשונה לא יוזכר בנוכחות נציג רשמי של ישראל
