אַחֲרֵי הַקַּיִץ יָבוֹא הַסְתָו -
הַגֶּשֶׁם יִשְׁטֹף אֶת אָבָק הַמִּלְחָמָה
הַטַּנְקִים יַפְסִיקוּ בַּמֶרְחָבִים לָנוּעַ
הַשָּׂדוֹת יוֹרִיקוּ וְהַדָּרוֹם יִלְבַּשׁ אֹדֶם כַּלָּנִיּוֹת
יִהְיֶה פֹּה שֶׁקֶט לְהַרְבֵּה מְאֹד זְמַן הִבְטִיחַ הָרַמַטְכָּ"ל.
זוֹהִי מִשְׁאֶלֶת לֵב שֶׁל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ
פֹּה בְּאַרְצֵנוּ אֶרֶץ מְכוֹרָתֵנוּ.
וּמֵאָז הַשֶּׁקֶט חָזַר וְהוּפַר אֵין סְפֹר פְּעָמִים.
וְהַסְּקֶפְּטִיּוֹת לֹא נוֹתֶנֶת מָנוֹחַ
וְהָרוֹצְחִים יְצַקְצְקוּ בְּנִקְיוֹן כַּפַּיִם וְיֵנַגְבוּ אֶת הַדָּם -
הַדָּם שֶׁהֵם עַצְמָם שָׁפְכוּ גַּם שֶׁל אֲחֵיהֶם,
בְּהַעֲמִידָם אוֹתָם כְּמָגֵן אֱנוֹשִׁי.
וְשׁוּב יִדְרְשׁוּ מְאוּמוֹת הָעוֹלָם לִבְנוֹת וּלְהָקִים אֶת עַזָּה מֵהֲרִיסוֹתֶיהָ -
אוֹ אָז בַּחֲלוֹף הַזְּמַן, שׁוּב יַעֲמִידוּ מַשְגְּרֵי טִילִים, רָקֶטוֹת וּפַצְמָרִים
בְּרִכּוּזֵי אוּכְלוּסִין וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן.
יְפַנּוּ הֲרִיסוֹת מִנְהֲרֹוֹתֵיהָ, יַשְׁבִּיחוּ אוֹתָן בַּמִּילְיַארְדִים שֶׁיִּשְׁפְּכוּ עָלֶיהָ.
וַאֲנַחְנוּ כְּתָמִיד גַּם בִּימֵי מִלְחָמָה נַמְשִׁיךְ לְהוֹבִיל אֵלֶיהָ -
מֵאוֹת מַשָּׁאִיוֹת מִדֵּי יוֹם
שֶׁל מָזוֹן, תְּרוּפוֹת, מֶלֶט וּבַרְזֶל,
נַמְשִׁיךְ לְסַפֵּק מַיִם, חַשְׁמַל וְגַז לְלֹא הַפְסָקָה
וְהֵם לֹא יְשַׁלְּמוּ אֶת הַתְּמוּרָה.
וְהֵם יַמְשִׁיכוּ לִזְעֹק חָמַס, הַיְּהוּדִים מַפְעִילִים עָלֵינוּ סֶגֶר
לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא, הָמַעֲבָרִים פְּתוּחִים וְהֵם גַּם לְעֶבְרָם יוֹרִים.
וְהָעוֹלָם יוֹדֵעַ וּמוּדָע לַשְׁקָרִים, עוֹמֵד מִנֶּגֶד וְשׁוֹתֵק.
וְאָנוּ לְמוּדֵי נִסָּיוֹן שֶׁל אַלְפֵי שָׁנִים -
שֶׁהָעוֹלָם מַעֲדִיף אֶת הָאֱמֶת לְטַאטֶא מִתַּחַת לַשָּׁטִיחַ, בַּמֶּה שֶׁקָּשׁוּר לַיְּהוּדִים -
וְהָאַנְטִישֵׁמִיּוּת מְרִימָה רֹאשׁ
מְהַרְסִים וּמַחְרִיבִים
מִתּוֹכֵנוּ יוֹצְאִים וְדִבְרֵי בֶּלַע מַלְעִיזִים.
כַּנֶּאֱמָר: "מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ"
ישעיה מ"ט יז אַךְ בְּפִנָּה חֲשׁוּכָה מְחַכָּה הַמַּכָּה בִּדְמוּת 11 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר,
זֶה הָיָה הַקְּדִימוֹן לְמָה שֶׁבְּרֹב יָמִים חָלִילָה יוֹפִיעַ.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
