אומרים כי מכלל לאו לומדים הן, ואין כפרשת קורח ועדתו כדי ללמוד הן מלאו, כי קורח סיפק לדורות דוגמה שלילית של הנהגה. אלא שבמסגרת זו, נדון הפעם בצד הלשוני של השלילה.
כתוב בעשרת הדברות: "לא תרצח", וכתוב בפרשת קורח, במדבר י"ז, ה' - "ולא יהיה כקורח וכעדתו". אין ה"לא" של לא תרצח, כ"לא" של קורח ועדתו; אין שני הלאווים הללו זהים במובנם ובפירושם.
בעוד שהלא של לא תרצח מהווה אזהרה, הרי הלא של לא יהיה כקורח וכעדתו מהווה שלילה, ולכן הלא הראשון הוא בגדר מצוות לא תעשה, ולא כן הלא השני.
הרמב"ם מבדיל בין לא ללא בפרק הכללים בספר המצוות, כאשר הוא מסביר מה הן המצוות שייכללו בתרי"ג מצוות מן התורה, ולהלן דבריו שם:
"וכן אמרו: ולא יהיה כקורח וכעדתו, הוא שלילה. ופרשו חכמים שהוא שלילה, ובררו עניינו ואמרו: שהוא יתעלה השמיענו שכל היוצא וטוען על הכהונה ויבקשה לעצמו - לא יארע לו מה שארע לקורח ועדתו, כלומר: הבליעה והשריפה - אלא יהיה עונשו כאשר דיבר ה' ביד משה לו, ... ...ואף על-פי שמצאנו דעה אחרת של חז"ל בגמרא סנהדרין, והוא אמרם: כל המחזיק במחלוקת עובר בלא תעשה, שנאמר: ולא יהיה כקורח וכעדתו, הרי זה על דרך התוכחה".
לאמור:
פירוש הפסוק אינו אזהרה - "אל תהיה כקורח וכעדתו", אלא פירושו של פסוק זה הוא שלילה - המחזיק במחלוקת לא ייגרם לו מה שנגרם לקורח ולעדתו: נס פי הארץ לא יחזור על עצמו, אלא עונשו של העובר עבירה הדומה לעבירת קורח ועדתו יהיה עונש אחר, ואין כאן כלל מצוות לא תעשה מן התורה.
בספר במדבר פרק ט"ז פסוק ט"ו כתוב:
"אל תפן אל מנחתם, לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הריעותי את אחד מהם".
לכאורה, ביקש משה מאת ה' כי לא ישעה למנחת עדת קורח, אך קשה לחשוב כי זהו הפירוש משתי סיבות עיקריות, והן:
א. האומנם משה העניו מכל אדם - גילה כאן תכונת קנאה בעדת קורח? הזהו משה הידוע לנו - זה האיש אשר התפלל להצלת עמו מחמת ה'?!
ב. האם באמת סבר משה כי ה' יטה משיפוטו הבלתי תלוי וישעה אחר בקשת משה - לרעות?!
לרלב"ג הסבר אחר, כפי שמובא בפירושו לתורה בפרשת קורח, והוא נשען על המשמעות הנוספת של מילת השלילה "לא" בשפה העברית.
כה אמר שם:
"אל תפן אל מנחתם. אחשוב שאין זה בקשה ממשה, כי זה בלי ספק לא היה צריך לזאת הבקשה, כי הם היו עושים כנגד ה' יתברך ואין ספק שהוא לא יפנה אל מנחתם. ולזה ידמה שיהיה עניינו כמו "זכור מלחמה אל תוסף" [איוב מ' ל"ב] שאינו בקשה, אך הוא סיפור העניין. וכזה אמר משה, הנה אין ספק שאתה אל תפן אל מנחתם, כי לא עשיתי להם שום דבר שיהיה להם מקום להתרעם בעבורו על שררתי".
כלומר, כאן פירוש המילה אל הוא - לא, [אחת מן המשמעויות בסדרת פרושי המילה לא בשפה העברית], דבר שמצוי גם במקומות אחרים, כגון - פירושו של המלבי"ם לפסוק באיוב מ' ל"ה.
הפסוק:
"שים עליו כפיך, זכור מלחמה, אל תוסף".
פירוש המלבי"ם:
"ואל תוסף זכור מלחמה, לא תזכור כלל שתצטרך להילחם".
