גורו נחשב כמנהיג דתי, שכמומחה בתחומו ולדעתו, הוא מלמד את תלמידיו ו/או מאמיניו, בתובנות שאליהן הוא הגיע במהלך חייו. גורו נחשב כאחד, שיש לו את היכולת, להוציא את תלמידיו ו/או מאמיניו מהחושך אל האור. גורו יכול להיות גבר, והוא גם יכול להיות אישה.
לשם מה אנשים צריכים גורו?
לפני שאענה על שאלה זו, ברצוני לציין שמעצם הסיפוח העצמי של הגורו לתואר הגורו, גורם המצב לכך, שהגורו יצר לעצמו דמות דמיונית בתודעתו, שאותה הוא מנסה לממש במציאות שבה הוא חי. המעשה משתקף כתדמית שהוא יצר לעצמו שמוצגת באורח חייו, ואין לדמות כל קשר לזהותו האמיתית. כתוצאה מכך, המתיימר להיות גורו התנתק מזהותו האמיתית, למרות שמלכתחילה הוא לא ידע מהי זהותו האמיתית, כי אם הוא היה יודע, הוא לא היה מכתיר את עצמו לתואר גורו ועושה משהו שיפגע בבריאותו, וגם בגלל שבשלב זה בהתפתחותנו, אף אחד עדיין לא יודע מהי זהותו האמיתית של בן האנוש.
צריך לזכור, שמבחינתו של הגורו, הוא גם נמצא בחיפוש עצמי. ההתייחסות צריכה להיות, של מי שהגיע לתובנות מסוימות בחייו, שיכולות לקדם אותנו, כלומר את המין האנושי, בדרך לפתרון החידה לזהותנו האמיתית, ולהבנתי, המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים, בשיתוף הידע שהוא צבר מתוך ניסיון החיים שהוא חווה, ללא כל שם תואר וללא קהל מאמינים. כלומר, כל ניסיון לצבור קהל תלמידים, שיהפכו בהמשך הדרך לקהל מאמינים של הגורו ושיילכו בדרכו, נעשה מתוך הצורך להנהיג.
כשמישהו רוצה להנהיג, הדבר נעשה אצלו מתוך הצורך והנזקקות הרגשית, האישית, האינדיבידואלית, האגואיסטית והאינטרסנטית, שמושגת באופן מניפולטיבי לשלוט באנשים. אבל, גם התלמידים ו/או המאמינים, שעושים זאת במודע או שעושים זאת שלא במודע, והם הולכים אחר הגורו שהם בעצמם בחרו לעצמם, צריכים להיכנס לאשליה הזו, ולהבין בעצמם שהם חיים באשליה, ולצאת מהאשליה בכוחות עצמם. במעשה זה, הם ביצעו לעצמם תיקון משמעותי, שמשתקף ביכולתם האישיותית לבצע את השינוי. צריך לזכור, שיכול להיות שזו אינה אשליה.
למה?
בחברה שמגדירה את אורח חייה כנורמאלי, כל אלטרנטיבה אחרת נחשבת כסיכון חברתי קיומי, לכן קיים הפחד מפני השינוי. אנחנו נולדים, מחונכים וחיים עם בני משפחתנו, בבית שיש בו ערכים כאלו או אחרים. המסע והחיפוש שלנו, הוא אחר האפשרויות האחרות, שיובילו אותנו באמצעות האירועים שאנחנו חווים בחיינו למודעות עצמית ולאמת.
צריך לזכור, שללא האירועים שמתרחשים בחיינו, לא נוכל לחקור, ללמוד ולהתפתח. כלומר, אנחנו במתכוון יוצרים לעצמנו אירועים שאנחנו לוקחים בהם חלק, אך לעיתים אנחנו לא מודעים לכך. אנחנו האחראיים היחידים לתכנון חיינו. לכן, את כל מה שקורה לנו אנחנו יצרנו בהתאם לנקודת הפתיחה שאיתה נולדנו, גם אם אלו אירועים טובים וגם אם אלו אירועים רעים, כיוון שהרגש הטוב והרגש הרע, נמצאים בכל אחד ואחת מאיתנו. דבר נוסף: האירועים שקורים בחיינו מאפשרים לנו לטעות, להבין את הטעות שעשינו במידה שטעינו ולתקן, ללא הטעויות שנעשה לא נוכל להכיר את עצמנו ולהתפתח.
אנשים צריכים גורו, כיוון שבשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית, המין האנושי נמצא במסע לחיפוש הזהות האמיתית שלו ומשמעות לחייו. מסע זה יוצר מגוון רחב של אמונות.
אמונות נוצרות כתוצאה מחוסר הבנה לזהות ולמציאות שבה אנחנו חיים. אמונות אלו, יוצרות את האנשים המאמינים, שזו דרכם והיא זאת שנחשבת כמובילה לאמת. כי כולנו, אם הדבר נעשה במודע או שלא במודע, נמצאים ומחפשים אחר זהותנו האמיתית, והמציאות האמיתית שבה אנחנו חיים, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית.
כאן המקום לציין, שהדתות בהיסטוריה האנושית הומצאו על-ידי אנשים, שנחשבו בזמנו על-ידי התלמידים ו/או המאמינים שלהם, שהתייחסו אליהם כאל גורו. הדתות בתחילת דרכן נחשבו ככתות, ואף במקומות מסוימים אסרו עליהן מלהתקיים, וההנהגות במקומות מסוימים, אסרו וכלאו אותם, ואף הוציאו להורג את אותם האנשים שנחשבו כגורו, כמו היום, מלבד ההוצאה להורג.
צריך להבין שלנושא הדתי וגם לכתות אין כל קשר לנושא הרוחני. למה? כיוון שהדתות והכתות נוצרו כתוצאה מהחיפוש של המין האנושי אחר הזהות האמיתית והבנת המציאות האמיתית, לכן הן קשורות לתהליך ההתפתחותי שלנו בלבד. כלומר, לא יהיה ניתן לפתור את החידה לנושא הרוחני, לפני שפתרנו לעצמנו את החידה לשאלה מי אנחנו ומהי זהותנו. אי-אפשר להבין את הנושאים שציינתי בסדר ההפוך, לכן הדתות והכתות נוצרו להן, והן נועדו לנו בחיפוש עצמי לזהותנו האמיתית והמציאות האמיתית. אמונה במישהו או במשהו, אינה מובילה להבנה. אמונה היא צורך אמוציונאלי, רגשי, שמשתקף בפולחן הרגשי, ואילו ההבנה מאפשרת את מימוש הרציונאליות, שיכולה להתרחש באופן הרגוע והלא רגשי אמוציונאלי.
המצב כיום משקף את הקונפליקט התודעתי שבו האנושות נמצאת בשלב זה, בין האמוציונאליות לרציונאליות. זהותנו האמיתית היא, כאשר נתקן את עצמנו ונהיה רציונאליים, רגועים שמתייחסים ומתאימים את גופנו הפיזי לאורח החיים הבריא, שמותאם למהות ומטרת החיים, רק אז נוכל לתרגם באופן האמיתי, השפוי את המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים.
בתקופה האחרונה אנחנו עדים לחשיפה של מגוון רחב של כתות, המונהגות על-ידי גורו בחברתנו. בחברה שלא מספקת לעצמה, בחייה הנחשבים כנורמאליים, תשובות או פתרונות, לשאלות או לחידות, שקשורות בחיפוש אחר זהותנו האמיתית והמציאות האמיתית, יקומו להן הכתות, שיכולות להתבסס בהמשך דרכן כדתות. למה זה קורה? כיוון שעד שלא נגיע לאמת, נחיה את חיינו בסבל. כלומר, הגאולה מהייסורים העצמיים שלנו, תתרחש כאשר נגיע לאמת. האמת לזהותנו האמיתית, שתאפשר לנו את אורח החיים הבריא, אריכות החיים, ביטול הזיקנה והנצחיות. האמת למציאות האמיתית שבה אנחנו חיים, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית. האמת שתאפשר לנו לממש את מהות ומטרת חיינו, ולחיות את חיינו ברוגע ובשלווה. האמת שתאחד את המין האנושי למימוש המטרה המשותפת לכולנו.
יכול להיות, שבמסגרת החוק או האיסור הדתי, הממסד יפרק או יצליח לבטל כת או מספר כתות, אבל החיפוש אחר משמעות לחיים, לא פסקה בעבר, היא לא תופסק בהווה, והיא גם לא תופסק בעתיד, עד שנגיע לאמת.
