הספר מר ורטיגו של פול אוסטר, מתאר חוויות של אובדן הקרקע. גיבורו הוא ילד הלומד לרחף ולנוע בין מדרגות, סולמות וגשרים דמיוניים. כשרון זה קונה לו את עולמו, אך כשהוא בשיאו, הוא מאבד את שיווי המשקל וחוטף כאבי ראש והתקפי סחרחורת, לכן הוא מכונה מר ורטיגו. הספר נותן סמלים למסע רוחני, אולם תחושת הורטיגו היא תחושה ממשית וכואבת עבור רבים.
סחרחורת או ורטיגו, הינה תחושה של תנועה, למרות היעדרו של שינוי ממשי בסביבה או במיקום האדם. הסבל הכרוך בה יכול להיות קשה מנשוא. הסיבות לסחרחורת רבים ומגוונים, כגון: פגיעה בשיווי משקל שבאוזן הפנימית, בעיות במערכת הראיה, תפקוד לקוי של עצבי עמוד השדרה הצווארי או לחץ על כלי הדם והעצבים היוצאים מעמוד השדרה הצווארי, לצד סיבות אחרות כגון: לחץ דם, בעיה מוחית, הפרעה הורמונלית ועוד. כתוצאה מכך, האבחון למקור הסחרחורת הוא מורכב.
סחרחורת לא מאובחנת
לצד המקרים המאובחנים, ישנה גם סחרחורת שמקורה לא מאותר, כפי שקרה לי לפני חצי שנה. כאשר אבחון המקור מעורפל, מציאת המזור היא משימה לא פשוטה ולעיתים הוא נמצא הרחק מחוץ לקופסה, כפי שניתן ללמוד מסיפורי האישי: לפני כחצי שנה נתקפתי במקרי סחרחורת ממושכים, שהדירו שינה מעיני. לא הצלחתי לישון פרקדן על הגב, לא יכולתי לקום מהמיטה מבלי שראשי יסתחרר. לעיתים הייתי קמה בבהלה מתוך שינה עמוקה לתוך תחושה שהמיטה הפכה לגלגל סחרחר ענק. הקרקע נשמטה מבין הרגליים, וכל יומי סבב בניסיון לעצור את הסחרחורת שהגיעה עם כל תנועה חדה או סיבוב ראש. מנת חלקי היו נדודי שינה, שינה בישיבה וחרדה עצומה במהלך התפקוד היומי, שהתגברה בלילה לקראת השינה.
אימוני פילאטיס
רצה הגורל ובתקופה הזו התחלתי באימוני פילאטיס מסיבות אחרות לחלוטין, במכון לבקרת הגוף של ריצארד אורבך ברמות שבירושלים. הבעיה שבעטייה פניתי לטיפול, הייתה כאב בגב התחתון, שריתק אותי למיטה למשך חודש ימים קודם לתקופת הסחרור.
ריצארד אורבך, יליד ניו-יורק, היה בעבר רקדן מצליח, השתלם בריקוד באונברסיטה לאומנות בניו-יורק ומאז רקד בלהקות בינלאומיות ברחבי העולם כניו-יורק, בלהקת אלווין איילי ולהקות בלט מפורסמות באוסטרליה ויפן, ובלהקת בת דור ובבאר שבע בישראל. הוא גם כיכב בשורת סרטים בברודווי: ישו כוכב עליון, סיפור הפרברים, שירת המקהלה וכנר על הגג. לפני כ-30 שנה עבר השתלמות בפילאטיס ופתח סטודיו בירושלים, בו הוא מאמן מדריכים ועוסק בטיפולים.
אורבך הפנה אותי לבדיקות רפואיות, ובמקביל, מאחר שהוא הניח שמקורה של הבעיה הוא עמוד השדרה הצווארי, ובמתחים בצוואר, בפנים ובכתפיים, הוא בנה עבורי תוכנית אינטנסיבית של תרגילי פילאטיס. הבדיקה הרפואית, שללה אובדן שיווי משקל באוזן התיכונה. בסריקה של עורקי הצוואר (CTA) אומנם גילו היצרות בעורקים הצדדיים, אבל אלה בלבד לא יכלו להצביע על מקור התופעה. הוצע לי טיפול באספירין לשחרור החסימות, אבל גם הרופאה הנוירולוגית ובעיקר רופא המשפחה, תמכו שניהם בפעילות גופנית והציעו להמשיך בתרגילי הפילאטיס, מתוך מחשבה שייתכן ששם ימצא מזור לבעיה.
עיקר הטיפול עבר אם כן למכון לבקרת הגוף Body Control) Studio). אורבך איתר תגובות פתאומיות להנחיות לפעולות פיזיות וסתימה אשר הפריעה את מעבר החמצן והדם למוח.
"היה ברור לי שכדי לאבחן האם הסתימה של האנרגיה אמיתית" הוא מסביר, "יש בראש ובראשונה להוריד את הפחד שנוצר מהכאב והסחרחורת". לשם כך. לשיטתו, הטיפול התרכז בהתמודדות עם אתגרים בגפיים ובעמוד השדרה מבלי לאמץ או לסתום את מעברי האנרגיה בין המוח לבין הגוף. בעיקר דרש להקפיד על שינוי ההרגלים "הרעים".
אורבאך למעשה עוסק בשינוי הרגלים תת-הכרתיים neuro mascular patterning כמו במקרה של "הכלבים של פבלוב". כלומר שינוי הרפלקס התת-הכרתי, בעת עמידה מול אתגרים בחיים (במקרה שלי כיווץ הצוואר או הגבות) מכיוון שאלו פעולות הגורמות לסתימת אנרגיה ובעיות כמו למשל הסחרחורת.
לשיטתו של אורבך, יש לנסות לעשות הפרדה בין תחושת הפחד והכרת הפחד. לכן הוא מתעקש לעשות הערכת מצב לפני כל פעולה - מה שהוא מכנה - כלכלת אנרגיה - שפירושה לא להשתמש בשרירים שאינם שייכים לפעולה, אלא רק באלו שצריך, בעזרת נשיפות ושאיפות. לכך נדרש אימון כמובן. בנוסף, הוא משתמש במספר שיטות שימוש ביוגה ובמדיטציה, המאפשרות להשתחרר לטענתו "מכל נטל בחיים". השיטה הזו יעילה גם לבעיות בגב, במותניים ובברכיים (שחיקת סחוס), ועיקרה פיזור או חלוקה של העומס על עמוד השדרה והמפרקים בזמן תנועת גפיים.
במהלך כארבעה חודשים, התאמנתי בתרגילי פילאטיס שלוש פעמים בשבוע ברציפות וללא הפסקה. כשאורבך הקפיד לכוונני לשמירה על גב ישר והארכת עמוד השדרה בעזרת הנשימה והמחשבה. כל תרגיל לווה בשמירה קפדנית של תמיכת השכמות בגב ישר, והארכת הראש כדי למנוע חסימה של עורקי הצוואר ובשינוי ההרגלים הרעים שמקורם הפחד מכאב. ההתחלה הייתה קשה, הסחרחורות תקפו ביתר שאת, לולא הנחישות והעקביות של אורבך, והאמונה שלי בדרכו, בוודאי הייתי נשברת ומוותרת על הטיפול. אולם בזכות התרגול הנכון והעקבי (על-פי שיטתו), הכוונה אישית ששילבה פיתוח מודעות עצמית, שליטה ומיקוד בעמידת הגוף בעזרת גב ישר ובעקבותיו ביטחון עצמי, נעלמו הסחרחורות לבלי שוב. כיום, ארבעה חודשיים אחרי תום הטיפול, חיי חזרו אליי בחזרה. הקרקע יציבה, הגב ארוך יותר, הראש מונח בגאווה על הצוואר, אני ממשיכה באימוני הפילאטיס, אבל לא מתעסקת בסחרחורת - חיי ניתנו לי במתנה.
