לא אחת נשאלתי בשיחות עם חברים, את השאלה שאני מניח שגם אתם נשאלתם ו/או שאלתם את עצמכם לגביה והיא: האם כדי להצליח בחיים צריך לעשות את הרע? לבצע עוולה? לנהוג בחוסר רגישות כלפי החלש ולדרוך עליו? ולפעול בחוסר צדק והגינות, כאשר המטרה מקדשת את כל האמצעים? והאם עלינו לקנא בהצלחה של איש הנוהג כך ולקחת ממנו גם דוגמה? או שמא אפשר להצליח גם אם אתה נוהג בדרך הישר, עושה את הטוב והנך מאמין בבורא עולם, בדרכו ובמצוותיו?
את התשובה לשאלה זו תמצאו - כמו תשובות לשאלות פילוסופיות וערכיות רבות נוספות - בספר הספרים, הוא ספר התנ"ך, הקדוש לעם ישראל.
תהילים ל"ז, א':
לְדָוִד: אַל-תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים; אַל-תְּקַנֵּא, בְּעֹשֵׂי עַוְלָה.
כִּי כֶחָצִיר, מְהֵרָה יִמָּלוּ; וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא, יִבּוֹלוּן.
בְּטַח ב ה', וַעֲשֵׂה-טוֹב; שְׁכָן-אֶרֶץ, וּרְעֵה אֱמוּנָה.
וְהִתְעַנַּג עַל- ה'; וְיִתֶּן-לְךָ, מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ.
תהילים ל"ז, י"ד:
חֶרֶב, פָּתְחוּ רְשָׁעִים- וְדָרְכוּ קַשְׁתָּם:
לְהַפִּיל, עָנִי וְאֶבְיוֹן; לִטְבוֹחַ, יִשְׁרֵי-דָרֶךְ.
חַרְבָּם, תָּבוֹא בְלִבָּם; וְקַשְּׁתוֹתָם, תִּשָּׁבַרְנָה.
זיכרו תמיד, כי בסוף האמת צומחת ונגלית לעין והצדק נעשה, גם אם לעיתים מאחרים הם לבוא.
תהילים ל"ז, י"ד:
אֱמֶת, מֵאֶרֶץ תִּצְמָח; וְצֶדֶק, מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף.
