למי מ"מפלגות המרכז" מומלץ להצביע?

אם זה היה נתניהו, וואי, וואי, מה היו עושים לכם. ארטילריה של דאחקות על האמינות המפוקפקת שלו, הייתה משוגרת לצנטרום של המוח שלכם. שלי יחימוביץ' זה סיפור אחר. עמיר פרץ דרש ממנה להתחייב פומבית לא להצטרף לקואליציית נתניהו - והיא סירבה. הסירוב הזה, היה הנימוק - יהיו שיגידו, התירוץ - הראשי שלו בנטישת המפלגה.

מערכת בחירות דומה, מבחינה חברתית, ליום כיפור של האדם הפרטי. סוג של יום דין למפלגות, שבו הן עומדות למבחן על הישגיהן ומחדליהן, וגם סוג של מראה לחברה עצמה: אלו נושאים חשובים בעיניה ואלו שינויים מאפיינים אותה נכון לרגע הבחירות. עם תום מערכת בחירות 2013, מעניין לבחון מהם התהליכים המרכזיים שבאו בה לידי ביטוי, ומה הם יכולים (אולי) ללמד אותנו על החברה הישראלית בכלל.

ובכן, עם ישראל עומד לפני בחירות. המפלגות נאבקות ביניהן על רסיסי בוחרים ומפריחות לחלל האוויר אלפי הבטחות שעיקרן הוא: תבחרו בנו והכל יהיה זב חלב ודבש - בית לכל פועל, כינרת מלאה (אופס, היא התמלאה בלעדינו) פרנסה בשפע ללא עבודה, רפואה שלמה לכל חולה, טיפול לכל קשיש, שלום וביטחון, משא-ומתן מזורז ומוצלח, ובכלל - גן העדן כאן. רק הושט היד לפתק שלנו וגע בו. במקביל, אם לא תבחר בנו, על כל הטובין הנ"ל שאנו מבטיחים בנקיטת חפץ, ותפזול לצדדים, הרי אנו מתחייבים שהמצב יהיה איום ונורא - כל פועל יעבור לגור ברחוב, הכינרת תתרוקן במהרה, האבטלה תחצה את אחוז החסימה (51 אחוז), הבנק יפטר אותך, ארצות-הברית תנחית כאן נחתים, אירופה תשגר משלוחי נשק ישירות לידי חמאס, אירן תתגרען להנאתה, הקשישים ימותו במסדרונות, הצעירים יעזבו את הארץ, הבריאים ייחלו, ובכלל, השטן הזקן יבוא לגור כאן באקלים הגיהינום שיתרחש עלינו.

אז ככה: במערכת ישראל היום עוד לא הבינו מה שברור לכל אחד, או שהבינו והם מתעלמים או שהם מקבלים הוראות ומבצעים אותן. אלו שלושת ההסברים האפשריים לכך ש-48 שעות לפני פתיחת הקלפיות, ה"ביביתון" מתמקד בהתקפות על נפתלי בנט והבית היהודי.

מאות פעילי ליכוד עמלו תקופה ארוכה, להכנת בחירות פנימיות בהם נבחרו נציגי מפלגת הליכוד לכנסת הבאה. עשרו מועמדים התמודדו, השקיעו מאמץ, זמן והון על להיבחר. עשרות אלפי חברי הליכוד הלכו לבחירות הפנימיות לבחור מי ייצגו את הליכוד תחת האותיות "מחל".