די מקומם אותי שציינתם מעל לרשימה הראשונה שלי את המידור "דת". כי בפירוש אינני דתיה. החזרה שלי בתשובה היא חזרה רוחנית, אל מקור כל הנשמות. זוהי תופעה חברתית ההולכת ונעשית נרחבת מאוד היום, ואין לה שום קשר לדת.
דת היא מושג אנכרוניסטי, שנוצר לתועלתם של אלה שרצו להפיק ממנו רווח כלשהוא. היהדות אינה דת. התורה היא צופן, מעין חוברת הפעלה של היקום, ומי שמתחבר אליה יכול לשפר את חייו ולהעלות את מצב המודעות שלו.
כשאני הולכת לבית הכנסת, איני עושה זאת מטעמי דת. למען האמת, אני נוסעת לבית הכנסת, מכיוון ששמירת שבת היא עניין של מודעות. הכוונה היא שעלינו לשמור את המודעות שלנו במצב של "ואהבת לרעך כמוך." אם אדם הולך לבית הכנסת והוא שונא מישהו בלבבו, הוא אינו שומר שבת.
לכן אני משתדלת בכל כוחותי לתקן את עצמי מבפנים, לבדוק ולחפש את כל התכונות השליליות המצויות בי, ולהעזר בכל הכלים שהקבלה מעמידה ברשותי כדי לתקן את הפגמים שבאופיי. זוהי משמעותה של חזרה בתשובה, ולא צורת לבוש או כל דבר חיצוני אחר.
האור שאני מדברת עליו ושאני חווה אותו בבית הכנסת הוא האור המצוי בליבם של כל האנשים הטהורים והטובים, הקיימים בכל חברה ובכל דת, ואין זה משנה אם הם מוסלמים, יהודים, נוצרים או בודהיסטים.
למען האמת, הפעם הראשונה בה חוויתי את האור הזה לא הייתה קשורה כלל לדת או ליהדות, אלא ליוגה, יוגה מסויימת מאוד הקרויה "סידהה יוגה", היוגה של הקדושים.
קבוצת חברים פנו אלי כדי שאערוך בביתי התכנסות כזו, ואני סירבתי בתחילה, כי מה שעשו נראה בעיני מוזר מאוד. בסופו של דבר הסכמתי, וקבוצה של כעשרים איש התכנסה בביתי, והחלו במין טקס מוזר של שירה בעמידה. הם דרשו ממני שאעמוד, אך אני התעקשתי להישאר יושבת. בעודם שרים, הרגשתי זרם אדיר של אור בהיר ולבן שוטף אותי מקודקוד ועד רגל, ממש שוטף, מנקה אותי מבפנים בעוצמה אדירה. זו הייתה חוויה אדירה שלא חוויתי מעולם קודם לכן, ואם מישהו היה מספר לי עליה, קרוב לודאי שהייתי אומרת שהוא שרלטן. הייתי מאוד ספקנית וצינית ושכלתנית, ולא האמנתי בדברים הללו. אבל כשזה קרה, החלטתי לעמוד ולראות מה הם שרים. הם שרו באנגלית [תרגום של השיר מסנסקריט] משהו שנשמע בתרגום חופשי כמו: "הו, הבורא, אנא שטוף אותי בחסדך". באנגלית היה הביטוי "shower", ואכן הרגשתי שמישהו "עושה לי טוש" פנימי בכל הגוף.
כשראיתי שיש התאמה בין מה שהם שרים ובין מה שאני חווה, החלטתי שיש כאן משהו שעלי לבדוק אותו ולא לפסול אותו מראש.
מאז ועד היום אני בודקת. הדרך ארוכה ונפתלת, מלאה מכשולים ומהמורות. לא קל לעבור ממצב מודעות אחד למשנהו, לא קל להיפטר מהספקות, אבל התגמול עצום, כי באמת אפשר להתחבר לאור, ואפשר לשנות את החיים.
שיהיה לכולכם שבוע נפלא
אורנה
