קלוד פרנסואה - סרט חייו

שנות הששים, למעשה עד 1968, היו שנות פריחה לפזמונאות הצרפתית. כל כוכבי הזמר שם היו לבינלאומיים, ואף פקדו את ארצנו במופעיהם וסחפו את כולם. בין הבולטים והיצירתיים ביניהם היה קלוד פרנסואה, אליל רוק ללא סמים. את השיר שכתב בצרפתית ואותו הפך פרנק סינטרה בהמשך לשירו-הוא "My Way" לא רבים יודעים, שקלוד פרנסואה הוא המקור לשיר.

קלוד פרנסואה נולד במצרים, באיסמאליה היפה, עיר שסגנון בנייניה קולונוליאלי, לאב קפדן, נוקשה עד אכזר כלפי ילדיו. אמו האוהבת (מוניקה סקטיני הנפלאה) הכבירה עליו רגש עד יום מותו. אך סימני הילדות הקשה הותירו בו את סימניהם כל חייו הקצרים. כשגורשו הנתינים הזרים ממצרים עם המהפכה שסילקה את פארוק - הם עברו לעיר הנמל מרסיי בצרפת. האב, שהיה המפקח הראשי על תעלת סואץ, הפך באחת למובטל, כאן היו חייהם כמו כל מהגרים - קשים. הסרט מתמקד לבד מסצינות קצרות מילדותו, בחייו מגיל 17, אז החל חרף רצונו של אביו, להופיע כמוסיקאי ואח"כ כזמר, ועלה כמטאור בשמי המוזיקה הקלה בצרפת ועד למותו בגיל 39.

דמיונו המפתיע של השחקן ג'רמי רנייה הבלגי, לכוכב הזמר עזר מאד. ג'רמי מועמד השנה לפרס הסזאר על משחקו בסרט "סן לורן" בתור המאהב של המעצב הנודע, וזכה בפרסים רבים על משחקו. אך לא זה בלבד מה שקסם לבימאי פלוריאן אמיליו סירי. יכולותיו וכשרונותיו של השחקן ושאיפתו להכנס לדמות עד לעומקה, עשו את הסרט להצלחה.. הבימאי המחונן מנווט את הצופים לכל צדדי הזמר - לרגעי התהילה, אך גם לרגעי המשבר הרבים שהיו לו, עם התקפי זעם מתפרצים. את הדחף העצום והכמיהה הענקית שלו לאהבה - אותה לא קיבל מעולם מאביו, להפך - האב דיכא אותו כל ילדותו עד עפר. זה היה למעשה הדחף העצום שגרם לו לרצות להצליח. להוכיח לאביו את יכולתו, ואולי לזכות ממנו להתייחסות. אך לשווא.

הנערות דבקו בו לפני, אחרי כל קונצרט ובכל רגע נתון. אך פרנסואה היה בליבו תמיד עם האהבה היחידה שאותה נשא בליבו מתחילת הדרך: הזמרת פראנס גאל, (ז'וזפין ז'אפי) שלימים זכתה במקום הראשון באירוביזיון. ובהמשך, כשהרומן שלהם נפסק, מצידה, היו לו עוד שתי אהבות גדולות, אך לא כמוה. את שני בניו שמר הרחק מזרקוקרי הפרסומת, כך שהם כמעט ולא הכירוהו. למרבה הפלא, לא השתמש פרנסואה בסמים או באלכוהול, אולי כוסית ויסקי לפני המופע. כך שהשריטות שלו היו במקורן נפשיות, אלו שנשא מילדות.

הבימאי זוכה הפרסים - סירי, השכיל לבנות את הסרט משילוב בין הדרמה והסיפור הכה נוגע ללב, עם קטעי המופעים של שיריו הנודעים, בהן הפגין את יכולת הריקוד שלו, הממחישים מדוע היה לחלוץ בתחום מופעי הרוק בצרפת. שיריו הסנטימנטלים נגעו מאוד ללב, אך האמרגן המוכשר שלו פול לדרמן (בנואה מג'ימל עמו ועם ג'רמי רנייה עסוק סירי כעת ביצירת סידרה לטלוויזיה) היה זה שדחף אותו ליצור יותר רוק, עם תנועה, והיה לקטליזטור של הקריירה המצליחה.

לא יאומן כיצד תוך שנתיים הפך הנער מעני ומסכן לעשיר שהגשים את כל חלומותיו - בית מפואר עם בריכת שחייה, ממש ארמון, מסיבות ששמן יצא לפניהן, ומה שהצרפתים קוראים "החיים הטובים".

מה שקורע את הלב הוא כיצד ברגע שעמד להגשים את חלומו להופיע בארה"ב, לאחר הצלחת המופע שלו בלונדון, התרחש האסון שקיפד את חייו. לצלם ג'ובאני פיורה קולטאצ'י חלק חשוב בהצלחת הסרט, בזויות הצילום, בבחירת הפריימים והדגשת הנגיעות בעיקר, אך גם ברקע.

הסרט עולה בסינמטק ת"א, ברמת השרון ובכל בתי הקולנוע בארץ. כל אוהבי המוזיקה של קלוד פראנסואה והמוזיקה הצרפתית של תקופת הזוהר שלה - לבטח יתענגו במשך 140 הדקות של הסרט..