חברת Parrot מציגה במופע טכנולוגי משעשע, בליווי מוזיקה מתוך "שוליית הקוסם" של דיסני, את המזל"טים לשימוש אזרחי שהיא מייצרת. אחד מהם הוא בעצם מצלמת וידאו ואודיו מרחפת, המגיעה לגובה של 150 מטר ותמורת 500 אירו גם אתם תוכלו להשתמש בה. שני האחרים גדולים וכבדים יותר, והם משמשים באזורים קשים לגישה, למטרות כגון מיפוי וחקלאות (בשבוע הבא תשתתף החברה בתערוכה חקלאית בתל אביב). מחיריהם של אלו כבר גבוהים בהרבה: 25,000 אירו לאחד, 40,000 אירו לשני.

המטוסים הבלתי-מאוישים הללו ודומיהם כל כך נפוצים וזולים, עד שכל ארגון טרור יכול לרכוש אותם - וחלקם כבר עושים זאת. מזל"ט של חמאס התרסק בזמן מבצע צוק איתן, ודאעש כבר התגאה שברשותו כלי טיס כאלו. המשמעות היא מרחיקת לכת. ראשית, פתאום יש למחבלים אמצעי איתור ומודיעין ברמה הגבוהה ביותר. שנית, אפשר די בקלות להפוך אותם לפצצות מעופפות קשות לאיתור וליירוט.

בנג'י הורגן מיצרנית המל"טים והמזל"טים הישראלית Aeronautics אומר, כי במדינות המפותחות יש פיקוח הדוק על ייצוא של כלים אלו, אך לא על הייצוא של המערכות האזרחיות, ו"זהו בהחלט אתגר שצריך להתמודד איתו". אנשי Parrot מצידם מזכירים בצדק, שגם סמארטפון ומצלמה יכולים לשמש פושעים ומחבלים.

הפתרון מן הסתם יהיה לעקוב מקרוב אחרי היצרנים והעסקות, לנסות לסכל אותן נקודתית ובעיקר למנוע מארגוני הטרור לעשות שימוש באותם כלי טיס.

אולי מפתיע, אבל רוב המציגים בלה-בורז'ה כמעט שאינם משתמשים בטכנולוגיה מודרנית לצורך התצוגה. לתערוכה עצמה יש אפליקציה, ופה בערך מסתיים השימוש בפלאי עידן האינטרנט והסלולר. ובכל זאת, רבבות פוקדים את האירוע, ודומה שיש בכך כדי להסביר את חשיבותו גם כאשר מחד-גיסא התקשורת היא מיידית, ומאידך-גיסא – דומה שבני האדם מאבדים את היכולת ליצור קשרים אנושיים.

המבקרים מגיעים ללה-בורז'ה קודם כל כדי לפגוש זה את זה ולראות במו עיניהם את המוצרים המוצעים להם. מובן, שיש קסם לא קטן במטוסים, במסוקים ובטילים – אך רבות מן החברות מציעות מוצרים הרבה פחות "סקסיים", החל בברגים וכלה בצבעים. מאחר שהמפגש הישיר הוא הדבר החשוב ביותר, לא צריך כל כך להשקיע במולטימדיה, אפליקציות ושאר טריקים המיועדים למשוך את תשומת הלב.

מה דעתכם על טיסה מאירופה לאוסטרליה שתימשך 90 דקות בלבד? אם התוכניות של חברת DLR הגרמנית יקרמו עוד וגידים, זו תהיה אפשרות בעוד 30-25 שנה. הכירו את Spaceliner: מטוס ל-50 נוסעים המיועד לטוס במהירות של 25,200 קמ"ש (כן, פי 20 ממהירות הקול) ובגובה של 65 ק"מ.

נכון לעכשיו, המטוס נמצא רק בשלבי מחקר, אבל מרטין שיפל, אחד העומדים מאחוריו, אומר שזה רעיון רציני ביותר. הפיתוח המסחרי יכול להתחיל כבר בעשור הבא, הוא מעריך, והכוונה היא להגיע ל-14 טיסות ביום – הלוך ושוב לשבעה יעדים. הרעיון הבסיסי הוא של מעבורת החלל: טיל יזניק את המטוס לגובה רב, במהלך שמונה הדקות לאחר ההמראה ייפרד ממנו הטיל, ואת יתרת הדרך הוא יעשה בדאייה.

בניגוד למעבורת החלל, ממשיך שיפל, למטוס הזה יהיו כנפיים והוא יופעל על בסיס דלק נוזלי, שהוא זול יותר וירוק יותר מאשר הדלק המוצק בו פעלה מעבורת החלל. אנחנו מזכירים לו את מטוס הקונקורד, שרצה לטוס "רק" כפליים ממהירות הקול ונכשל בין היתר בשל הרעש העצום שיצר. לשיפל יש תשובה: "המטוס הזה ידרוש ממילא שדות תעופה מיוחדים, שיוקמו באזורים בלתי מיושבים".

מה יקרה אם יהיה צורך בנחיתת חרום, כאשר למטוס הזה בכלל אין מנוע? – אנחנו מקשים. זה בדיוק כמו חללית שחוזרת מהחלל בלי מנוע, משיב שיפל, ובשעת חרום הוא יוכל לנחות בכל שדה תעופה גדול. ועוד קושיה: אסטרונאוטים מתאמנים שנים לקראת הטיסה לחלל; הנוסעים לא יצרכו הכשרה מיוחדת? שיפל עונה בשלילה: לדבריו, כאשר יושבים בתוך תא הנוסעים ממילא לא מרגישים את הגובה והמהירות, ואין בעיה של חוסר משקל.

השאלה הגדולה ביותר היא כמובן הכדאיות הכלכלית, וגם לזה יש לשיפל תשובה מן המוכן. "בטוח שזה יהיה יותר יקר מאשר המחלקה הראשונה של היום, אבל אנחנו חושבים שיש לזה שוק נישה מצומצם. למשל: מי שצריך לחזור מאוסטרליה אחרי יום או יומיים. או מפעל כימיקלים בסין שיש בו תקלה, שגורמת לנזק של מיליון אירו ביום; אם אפשר להביא לו בתוך כמה שעות את הציוד והמומחים, זה שווה לו".

אתמול סיפרנו על משקפיים, והיום נספר על אוזניות. חברת פנסוניק פיתחה אוזניות מיוחדות למערכת הבידור במטוסים, על בסיס טכנולוגיית HD. הרעיון הוא שניתן לאטום לחלוטין את רעשי הרקע – המנועים, הנוסעים, הדיילים – ולשמוע רק את הסרט או המוזיקה. ומה יקרה אם הצוות ימסור הודעה חשובה? אין בעיה, מסביר מריו גְרימָה, כי הודעות אלו מנטרלות את מערכת הבידור ולכן יישמעו באוזניות.

האוזניות הן כבר פטנט רשום ופנסוניק מנהלת מו"מ למכור אותן לכמה חברות תעופה. זה כמובן יחייב את החברות להשתמש גם במערכות הבידור של פנסוניק, שלדברי גרימה – עולה כמו המערכות המתחרות. האוזניות עצמן יקרות יותר מהמקובל: עשרה דולרים לאוזניות גדולות ויוקרתיות למחלקת עסקים, שלושה דולרים לגרסה הפשוטה למחלקת תיירים. ואם חשבתם שתוכלו להשתמש בהן בבית – זה לא יקרה בקרוב, בגלל שכאמור האוזניות הללו מתאימות רק למערכות ספציפיות.

זוכרים את הסרט הנע ב"זמנים מודרניים" של צ'רלי צ'פלין? חברת Surpatec, אשר הוקמה רק לפני שנתיים וזוהי ההשתתפות הראשונה שלה בלה-בורז'ה, מבקשת להפוך את העסק: במקום שחלקי המוצר ינועו, המוצר הסופי – במקרה הזה מנוע של מטוס – הוא שינוע בין עמדות הייצור.

ניקולס אוּבָּאנֶל, אחד המנהלים הטכניים של החברה, מסביר שהמכשיר שלה – גלגל מתכת גדול ופשוט למראה – מעביר את המנוע מנקודה לנקודה, כאשר בכל שלב מתווספים החלקים הבאים. כך ניתן להרכיב מנוע שלם תוך פיקוח צמוד על התהליך, ובשלב הבא מתכננת החברה לפתח את המוצר כך שהוא יביא אותו עד למטוס.

• מבט מהיר ברחבי לה-בורז'ה מוביל למסקנה, שבערך 80% מהנוכחים - מציגים, אורחים ואנשי תקשורת - הם גברים. תעשיית האוויר-חלל, שבמרכזה התעשיות הביטחוניות, היא עודנה גברית במובהק. יוצאת מן הכלל בולטת: שלי לוונדר, נשיאת חטיבת המטוסים הצבאיים של בואינג.

• הצרפתים לא ממש מצליחים להתגבר על קשיי התחבורה שגורמים אלפי האנשים שמגיעים לסלון האווירי ויוצאים ממנו באותן שעות. תחנת הרכבת הקרובה (ממנה גורשו 40,000 יהודים לאושוויץ) אינה במרחק הליכה מנמל התעופה בו מתקיים הסלון, השאטלים לא תמיד עומדים בקצב והכבישים פקוקים. אבל שווה לעבור את זה בשביל להגיע לאירוע, וכנראה הצרפתים יודעים זאת.

• אנחנו רגילים לחשוב על לווינים בהקשר של ביון ותקשורת. ביתן סוכנות החלל האירופית מדגים בצורה מרהיבה עוד כמה וכמה תחומים אחריהם עוקבים הלווינים: גלי ים, שטפונות, קרחונים, גזי חממה, נתיבי ספנות ואיכות אוויר.