בתקופת הקיץ וגם בעונות המעבר, יש סכנה בריאותית מוגברת, עקב טמפרטורות גבוהות ועלייה בלחות. הסכנה קיימת במיוחד בזמן גלי חום ובעומסי חום - רצף של ימים חמים או שילוב של טמפרטורות גבוהות ולעיתים גם לחות גבוהה יחסית.
גל חום מוגדר במרבית האזורים בעולם כטמפרטורה סביבתית גבוהה מ-32.2 מעלות צלזיוס למשך שלושה ימים רצופים או יותר. עומס חום כבד ישרור כבר בטמפרטורה 30 מעלות צלזיוס אם הלחות היחסית היא מעל ל-70% ובטמפרטורות גבוהות יותר גם כשהלחות נמוכה יותר. יכולות להיות דרגות שונות של פגיעה מחום.
הפגיעות החמורות הן:
- מכת חום: הגוף לא מסוגל לקרר את עצמו בסביבה החמה: מנגנון ההזעה אינו יעיל, וטמפרטורת הגוף עולה במהירות, לעיתים מעל 41 מעלות צלזיוס בתוך רבע שעה;
- תשישות חום: זה מצב מתון יותר של פגיעה מחום ועלול להתפתח לאחר חשיפה לחום במשך מספר ימים בהיעדר שתיה מספקת.
הסכנה הבריאותית ממזג-אוויר חם גדולה במיוחד בגיל המבוגר. סכנה גדולה עוד יותר קיימת עבור אנשים הסובלים מהשמנת יתר, מחלות כרוניות, מטופלים בתרופות מסוימות, בעת מחלה ויראלית או במצב של חוסר בנוזלים (התייבשות).
המלצות למניעת פגיעות חום
- מניעה והקפדה על שתיית מים גם כשלא צמאים;
- ריבוי שתיית מים קרים. כמות שתיית מים הנדרשת היא 12-8 כוסות שתייה ליום;
- המעטת שתיית משקאות ממותקים ומשקאות המכילים קפאין ואלכוהול;
- באזור השפלה ורצועת החוף יש לשים לב לא רק לטמפרטורה, אלא גם לעומס החום - מדד המשלב חום ולחות. לחות גבוהה גורמת לקושי בנידוף הזעה בצורה יעילה והגוף מתקשה לשמור על טמפרטורת חום תקינה;
- המצאות בסביבה קרירה בשעות שיא - מומלץ לשהות במקומות ממוזגים;
- מאווררים יכולים להקל על תחושת החום, אך כאשר הטמפרטורה גבוהה מ-35 מעלות צלזיוס, אין ביכולתם לקרר את הגוף או להגן מפני פגיעה בריאותית;
- מומלץ בשעות החום להגיף תריסים או וילונות, כדי לצמצם את חדירת קרינת השמש, אך להשאיר את הדירה מאווררת. תריסים מוגפים יכולים להוריד את חדירת החום לדירה בכ-80%;
- רחצה או טבילה במים קרירים, מסייעת בקירור הגוף;
- רצוי ללבוש בגדים בהירים, מאחר שאינם בולעים את קרינת השמש.
השפעת החום על גוף האדם
יכולות להיות דרגות שונות של פגיעה מחום. הפגיעות החמורות הן מכת חום ותשישות חום.
מכת חום (Heat Stroke)
במצב נורמלי, כשטמפרטורת הסביבה עולה, הגוף מקרר את עצמו באמצעות הזיעה, אשר מכילה מים ומינרלים שונים, ומונעת את עליית חום הגוף. אולם, במזג-אוויר חם וכשהלחות גבוהה, הזיעה אינה מתאדה במהירות והגוף לא יכול להתקרר. במצב זה עלולה להתפתח "מכת חום" - זו הפגיעה הבריאותית החמורה ביותר מחום, אשר מתרחשת כאשר הגוף לא מסוגל לקרר את עצמו וטמפרטורת הגוף עולה במהירות, לעיתים מעל 41 מעלות צלזיוס בתוך 15 דקות. מכת חום עלולה לפגוע במערכת העצבים - המתבטאת בערפול הכרה, בלבול או התכווצויות, וכן פגיעה במערכות חיוניות אחרות בגוף. מכת חום עלולה לגרום למוות או נכות תמידית, בהיעדר טיפול מיידי.
הסיכון לפתח "מכת חום" גבוה יותר בקרב מבוגרים (ופעוטות עד גיל ארבע), בחולים במחלות לב וכלי דם, באנשים הסובלים מהשמנת יתר, בחולים במחלות כרוניות אחרות, במטופלים בתרופות מסוימות ובעת מחלה חריפה או התייבשות.
סימנים המבשרים מכת חום כוללים:
טמפרטורת גוף גבוהה מ-39.5 מעלות צלזיוס, עור אדום, חם ויבש (ללא הזעה), דופק מהיר, כאב ראש חזק (כולל הרגשה של "דפיקות הלב" בראש), סחרחורת, בחילה, בלבול, ירידה בהכרה.
הטיפול בחשד למכת חום
- יש להעביר את הנפגע במהירות לבית-החולים;
- עד להגעת העזרה, יש למקם את הנפגע באזור קריר / מוצל ולקרר אותו (כגון במגבות רטובות);
- במכת חום - אסור לתת לנפגע לשתות. הטיפול בנוזלים יעשה דרך הווריד, על-ידי הצוות הרפואי.
תשישות חום (Heat Exhaustion)
זהו מצב מתון יותר של פגיעה מחום, אשר עלול להתפתח לאחר חשיפה לחום במשך מספר ימים בהיעדר שתיה מספקת. הסכנה גבוהה במיוחד בגיל המבוגר, בקרב הסובלים מיתר לחץ דם ואנשים במאמץ גופני בסביבה חמה.
הסימנים לתשישות חום כוללים:
הזעה מרובה, חיוורון, כאבי שרירים, עייפות, חולשה, סחרחורת, כאבי ראש, בחילה או הקאות ונטייה להתעלפות. העור לרוב קר ולח, הדופק מהיר וחלש, הנשימות מהירות ושטחיות. הטמפרטורה יכולה להיות בתחום התקין. ללא טיפול - המצב עלול להידרדר למכת חום.
הטיפול בתשישות חום
- מנוחה באזור קריר ושחרור בגדים לוחצים;
- קירור הסביבה או מעבר למקום ממוזג;
- יש להקפיד ולעקוב אחר המצב. אם יש החמרה, כגון הקאה, ירידה בערנות או בלבול - יש לפנות מיידית לעזרה רפואית.
לסיכום, הקפדה על שתיית מים מרובה והימנעות כמה שאפשר מחשיפה לסביבה חמה, הם המפתח לעבור בשלום את גל החום הקרוב.
