|   15:07:40
  אלי אלון  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
תמר פטרוליום: חברה עסקית או בית חרושת לג׳ובים?
קבוצת ירדן
תכשיטים לקחת לחופשה בחו״ל בחג הפסח
בית עלמין שערי צדק בירושלים ברקע בניין מחלקת החדשות של ערוץ 10 [צילום: אלי אלון]

סיפורו של בית העלמין "שערי צדק" בירושלים

בית העלמין "שערי צדק" הוא אחד מבתי הקברות הזמניים שהוקמו בתקופת מלחמת העצמאות כשאי-אפשר ומסוכן היה לקבור בהר הזיתים. בין הקבורים בו: ד"ר משה וולך, מייסד ומנהל בית החולים "שערי צדק", הרב יוסף צבי דושינסקי, גאב"ד העדה החרדית בירושלים, הרב יחיאל מיכל שלזינגר, ראש ישיבת "קול תורה" ועוד. סיפורו של המקום וסיפורם של כמה מהקבורים בו
21/09/2015  |   אלי אלון   |   כתבות   |   תגובות
שער הכניסה לבית העלמין שערי צדק [צילום: אלי אלון]

כמה מאות מטרים דרומית מערבית למבנה בית החולים "שערי צדק" הישן ברחוב יפו 161 בירושלים, בו נמצאים כיום משרדי "רשות השידור", שוכן, נחבא משהו מעיני כל, בית העלמין "שערי צדק". מיקומו של בית עלמין זה במרכז העיר, לא הרחק מהתחנה המרכזית בירושלים ושוק מחנה יהודה. הוא לא מוכר לרוב רובו של הציבור וסביר להניח כי רק מעטים יחסית ביקרו בו מעולם.

בית העלמין שערי צדק - תעודת זהות

סיירתי בימים אלה בבית העלמין שערי צדק והעמקתי בתולדותיו. שטחו קטן מאד, בן כשני דונם (הערכה). יש בו כ-60 קברים. בעבר היו בו מספר קברים גדול יותר אך במהלך השנים הועברו כמה קברים לבתי עלמין אחרים. בית העלמין "שערי צדק" מגודר מכל עבריו והכניסה אליו היא באמצעות שער קטן הנמצא בצדו הדרומי של בית העלמין אותו ניתן לפתוח באמצעות קוד. לאורך בית העלמין מדרכת בטון ומשניי צדייה נמצאים הקברים.

הכיתוב על המצבות רווי בראשי תיבות. התאריכים על גבי המצבות הם בדרך כלל עבריים בלבד להוציא קבר אחד או שניים שעליהם מצוין בנוסף לתאריכים עבריים גם תאריכים לועזיים. שמתי לב לתופעה מעניינת: על רוב הקברים לא מצוין תאריך הולדתו של הנפטר אלא רק תאריך מותו .רוב רובם של הקבורים ב"שערי צדק" נפטרו בשנים תש"ח-תש"ט (1948-1949). קברים מעטים בלבד בבית העלמין "שערי צדק" הם מתקופות מאוחרות יותר. כך למשל קברו של ד"ר משה וואלאך הרופא המיתולוגי של ירושלים נכרה בשנת 1957 בנו של הרב יוסף צבי דושינסקי. הרב ישראל משה דושינסקי נקבר במקום בשנת 2003 ולפני כשנה נקבר במקום בליל ערב ראשון ראש השנה הרב שמחה יהודה טמפעלער מראשי ישיבת "בית יוסף" שהיה תלמידו של הרב יוסף צבי דושינסקי.

תולדות בית העלמין

בית העלמין "שערי צדק" הוקם ונפתח בתקופת מלחמת העצמאות בשטח מדרום לבית חולים "שערי צדק" הישן ברחוב יפו והיה אחד מבתי הקברות "הזמניים" שהוקמו באותה תקופה בירושלים המערבית לאחר שהקבורה בבית הקברות בהר הזיתים שהיה בית הקברות העיקרי של יהודי ירושלים הופסקה כמעט לגמרי מטעמי ביטחון. עם פרוץ מלחמת תש"ח, הפכה התנועה העברית להר הזיתים למסוכנת בשל מעבר הדרך בשכונות ערביות. עד סוף חודש פברואר 1948 התנהלה קבורה חפוזה באמצע הלילה פעמיים בשבוע בליווי בריטי, אולם לאחר מכן שוב לא התאפשרה התנועה להר הזיתים. כדי לקלוט את מתי ירושלים החברה קדישא המרכזית של ירושלים דאז "קהילת ירושלים נאלצה להקים בעיר המערבית בתי קברות שהוגדרו בתי קברות זמניים. בית הקברות "שערי צדק" הוא אחד מהם. היו נוספים, כמו למשל, בית הקברות במחצבה הנטושה של שייח- באדר, בית הקברות סנהדריה ועוד. הזמני הפך לקבוע ובתי קברות ה"זמניים" קיימים עד היום.

משה וולך - הרופא של ירושלים
קבר ד"ר משה וולך [צילום: אלי אלון]

הדמות אולי הידועה ביותר לציבור הרחב מבין הנקברים ב"שערי צדק" הוא הרופא המיתולוגי של ירושלים ד"ר משה וולך מייסד ומנהל בית חולים שערי צדק, רופא ואדם, אישיות מרתקת חלק מנוף תולדותיה של ירושלים.

משה מוריץ וולך נולד ב-28 בדצמבר 1866 באויסקירכן הסמוכה לקלן גרמניה לאביו יוזף סוחר בדים עשיר ודתי אדוק, משה למד רפואה בגרמניה ובגיל 24 עלה בשנת 1890 לארץ והתיישב בירושלים באותה תקופה היו בעיר רק עשרה רופאים יהודים. וולך שימש בעיר כרופא וגם כמוהל.

וולך היה חרדי אדוק, ונמנה עם הנהלת העדה החרדית בירושלים. היה ידוע באופיו הנוקשה והקפדן, אך גם בטוב ליבו ובמסירותו. ב-1901 בסיוע תרומות רכש קרקע ליד שכונת שערי צדק והקים עליו בשנת 1902 בית חולים שנקרא "שערי צדק" על שם השכונה. היה זה בית חולים משוכלל ומודרני לאותה תקופה. וולך היה המנהל וגם הרופא הראשי בו. את ביקורי הבית ברחבי העיר עשה ד"ר וולך בתקופת טרום הקמת המדינה על גבי חמורו. בית החולים "שערי צדק" זוהה לאורך שנים רבות עם ד"ר וולך שהיה דמות דומיננטית מרכזית בבית החולים עד כי הירושלמים נהגו לכנות את בית החולים בשם "בית החולים וולך" וולך ניהל את בית החולים במשך למעלה מ-4 עשורים, בשנים 1902-1947. בשנת 1947 בהיותו בגיל 80 לערך פרש מתפקידו כמנהל והמשיך להיות מעורב ולהתגורר בבית החולים עד מותו בשנת 1957 בגיל 90 לערך.

הוא נקבר בבית העלמין שערי צדק המרוחק אך כמה מאות מטרים בלבד מבית החולים אותו ייסד. על מצבתו נכתב: "פ.נ עבד ה' ד"ר משה וואללאך בר' יוסף ז"ל מייסד ומנהל בית חולים שערי צדק. נאמן לה' ולתורתו מעודו שהקדיש

את חיו לתיקון עולם ולהעמיד הדת על תילה. נולד כ' בטבת תרכ"ז נפטר ז' בניסן תשי"ז תנצב"ה".

בצד הצפוני של בית העלמין. סמוך לקברו של משה וולך נמצאים קבריהם של הרב יוסף צבי דושינסקי מראשי העדה החרדית בירושלים ובנו הרב ישראל משה דושינסקי. קברי האב והבן ממוקמים זה לצד זה. קבריהם גדולים ומוגבהים ועליהם נוהגים להניח חסידיהם ואחרים פתקאות ובקשות כמקובל על קברי צדיקים.

הרב יוסף צבי דושינסקי: כונה מהרי"ץ דושינסקיא, נולד בעיירה פאקש בהונגריה ב-1867. נישא לבתו של רבי מרדכי יהודה לייב וינקלר, רבה של מאד. הוא כיהן כרבה של גלנטה, ובשנת 1921 עבר לכהן כרבה של חוסט, שם פעלה ישיבה מהגדולות בהונגריה. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל בהזמנת ועד יהודי אשכנז בירושלים כדי לשמש כראש העדה החרדית בירושלים במקומו של הרב חיים יוסף זוננפלד שהלך לעולמו. הרב יוסף צבי שימש בתפקיד גאב"ד העדה החרדית והקים בירושלים בשולי שכונת בית ישראל את ישיבתו "בית יוסף צבי" שנקראת על שמו.

בדצמבר 1936 העיד הרב דושינסקי בפני ועדת פיל כנציג אגודת ישראל וועד העיר האשכנזי, ואמר בן השאר בוועדה: "כל חלקי עם ישראל ראו עצמם כבני ארץ ישראל וציפו לגאולה למען יוכלו לחזור אליה, והצהרת בלפור באה לאפשר להם זאת". עם זאת אמר בוועדה: "אנו מצווים לא לכבוש אותה בכח ולא להשתלט על אחרים". בשם "עם התורה" ביקש הרב דושינסקי שלא תוטל שום מגבלה על העלייה ורכישת קרקעות בארץ ישראל.

הרב יוסף צבי דושינסקי נפטר בגיל 81 בערב סוכות תש"ט 17 באוקטובר 1948 ונקבר בבית העלמין שערי צדק בירושלים.

וכך מדווח עיתון "דבר" מתאריך 19 באוקטובר 1948 על מותו והלוויתו: " הרב יוסף צבי דושינסקי רבה הראשי של אגודת ישראל העולמית מת בירושלים אחרי מחלה ממושכת ביום א' בבוקר לוויתו יצאה אותו יום אחרי הצהרים מבית החולים "שערי צדק" קהל אלפים בניהם הרבנים הראשיים, נציגי הממשלה, נציגי מוסדות ואישים שונים ליוו את הרב בדרכו האחרונה."

הרב ישראל משה דושינסקי: בנו של מהרי"ץ דושינסקי נולד ב-1921, בעיירה חוסט. עלה לארץ בשנת תרצ"ג עם אביו. שהיה כאמור מראשי וגאב"ד העדה החרדית בירושלים. לאחר מות אביו באוקטובר 1948 התמנה הבן-ישראל משה לכהן בראשות הישיבה והקהילה של אביו. בתקופתו התבססה הקהילה סביבו כחצר חסידית לכל דבר, ונוסדו לידה מוסדות ובתי מדרש בארץ ובחו"ל. בשנות ה-80 מונה לראש אב בית הדין של העדה החרדית. נפטר בשנת 2003 בגיל 82. ונקבר ליד אביו בבית הקברות "שערי צדק". על מצבתו נכתב: "ממשה ועד משה לא קם כמשה בישראל".

הרב יחיאל מיכל שלזינגר, הקבור אף הוא ב"שערי צדק" היה דמות חשובה בעולם החרדי הרב שליזנגר נולד בשנת 1898 בהמבורג בגרמניה עלה לארץ בשנת 1939 ובעידודו של רבו, הרב יוסף צבי דושינסקי (שהיה אז ראב"ד העדה החרדית), הקים בירושלים ביחד עם הרב ברוך קונשטט, את ישיבת "קול תורה". הישיבה הייתה הישיבה החרדית הראשונה בירושלים ששפת הלימוד בה הייתה עברית ולא יידיש. הרב שלזינגר נפטר בשנת 1949 והוא בן כ-50 בלבד .אחיו של הרב שלזינגר היה ד"ר פאלק שלזינגר.

בית העלמין שימש לתפילות מחאה

מאחר שבבית הקברות "שערי צדק" קבורים כמה מראשי העדה החרדית בירושלים נהגו מפגינים חרדים במהלך הפגנות ותהלוכות מחאה של החרדים בירושלים להשתטח על קברי מנהיגהם בבית קברות זה ולהתפלל להעברת רוע הגזירה .כך למשל מדווח עיתון "על המשמר" מתאריך 7 במרס 1954 כי חרדים צעדו ברחובות ירושלים ובסיום ההפגנה השתטחו על קברי מנהיגיהם בבית הקברות שליד בית חולים "שערי צדק" "כדי להעביר את רוע גזירת גיוס בנות לצה"ל".

ב-1969, כך מדווח בעיתונות באותה שנה צעדו מפגינים לעבר בית הקברות "שערי צדק" והשתטחו בתפילה על קברי מנהיגם הרב דושינסקי כדי להעביר את רוע הגזרה על ההחלטה למנות את ה פרופ' דוד מאייר פתולוג ומנתח מתים במקצועו למנהל בית חולים "שערי צדק".

עברתי מקבר לקבר (מדובר בבית קברות עם 60 קברים בלבד) וכדרכי רשמתי את פרטי הקבורים בניסיון לדלות דמויות ידועות בעלות חשיבות היסטורית או דמויות מעניינות בעלות סיפור חיים מעניין.

אני מביא כמה מהשמות שעל המצבות שלא הצלחתי לברר מידע מקיף עליהם קוראים שיש ברשותם מידע על השמות ושאר הקבורים ב"שערי צדק" מוזמנים לשתף ולהעיר במדור התגובות מתחת לכתבה זו. בגלל אותיות שדהו או נמחקו ייתכן שכמה מהשמות שהעתקתי מהמצבות משובשים מעט.

  • יצחק בן ר' אפרים ליפשיץ מאנטיפלע נפטרה י' תשרי תש"ט.

  • זלדה רחל בת רבי חזקאל מלר נצר מגזע תרשישים שיחוסו מגיע עד להרב הגאון ר שמואל שטראשון.

  • הרב שמעון וולך בן הרב יוסף ז"ל (יתכן שמשתייך למשפחתו של ד"ר משה וולך).

  • פאשה הדסה היילפרין בת הרב הגאון ר זאב דב סלונים.

  • פנחס סולובציק ב"ר יעקב ז"ל נפל בקרב בפריצת החומה ליד הר ציון בירושלים ח' באב התש"ח 13.8.1942 (בן הקברים הבודדים שהתאריך עליהם נכתב גם בלועזית).

  • מרת איידל ב"ר משה אשת ר' הלל ריבלין נלב"ע ל שבט תש"ט.

  • סול בת סולטנה רוסו אשת בנימין אשכנזי נלב"ע בירושלים י"ח שבט התש"ט.

  • אברהם יצחק ברמץ בן ר' שלמה מאיר איש ירושלים אוהב ארץ ישראל נלב"ע בטרם עת ו' אלול תש"ח.

  • תמר בת שרה הכהן אשת רחמן ניסן הכהן נולדה בפארס ונלב"ע בירושלים ה' חשון תש"ט.

  • ר' יעקב משה בר ישראל בנימין ערליך ז"ל חבר הוועד של ת"ת וישיבת יבנה וגזבר אגודת אחים א"א בירושלים נפטר בשיבה טובה י"ח אלול תש"ח.

  • מנחם מנדל בה"ר נפתלי האגר נכד הרד"צ מקאסוב ראפשיץ נפל חלל בהפגזת ירושלים ביום ו' אלול תש"ח.

  • ר' שמעון ב"ר יצחק ליפקין ז"ל הישר באדם והאהוב על הבריות נפטר ל' שבט תש"ט (יתכן מאוד שמשתייך למשפחתו של הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין-שחק ז"ל).

תאריך:  21/09/2015   |   עודכן:  21/09/2015
אלי אלון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
סיפורו של בית העלמין "שערי צדק" בירושלים
תגובות  [ 9 ] מוצגות   [ 9 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
גם בעיתונות *
21/09/15 18:39
2
לאלון - תקן
21/09/15 19:25
3
לאלון - סליחה
21/09/15 19:39
4
תוספות
21/09/15 21:42
5
יעל לוי-סער
23/09/15 09:25
 
ליעל מהמגיב *
23/09/15 23:31
 
יעל לוי-סער
24/09/15 11:23
 
ליעל שלום
24/09/15 16:51
6
מלכות
9/04/24 07:52
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מה עושה מי שאושרה תביעה ייצוגית נגדו? התשובה הרגילה וההגיונית: משתדל לתקן את דרכיו או להגיע לפשרה עם התובע. אבל לא זה מה שעשו עורכי הדין אברהם גן-צבי ואסתר גן-צבי וחברת קרית ספר (דיור מודיעין) אותה ייצגו. המענה שלהם לאישור התביעה נגדם היה: לשבור את הכלים ולשלוח לכל הרוחות את חברי הקבוצה.
21/09/2015  |  איתמר לוין  |   כתבות
בכתבה קודמת שלי מיולי 2013, דיווחתי על ההכנות של צבא סוריה לקליטת מערכת ההגנה האווירית S-300. כיום ניתן להצביע על הימצאותם של שני משגרי S-300 בסוריה, וזאת על-פי סימני לוואי קרקעיים.
20/09/2015  |  גדעון צור  |   כתבות
אני מעז לומר שארגז הכלים של בן-ציון יהושע מלא ברובו בירושלים, על צורותיה, ריחותיה, טעמיה, לשונותיה, אנשיה, עברה, אווירה המיוחד והתחושות שהיא מזרה בחלל שמעליה, וכי הדברים האחרים שבו יוצאים גם הם משם. היא זורמת בעורקיו ונהייה עמוקה זו מותירה נופים אחרים בצל, לא בשל היותם קטנים אלא בשל היות העיר ירושלים, המושג ירושלים והרוח ירושלים גדולים מהם.
20/09/2015  |  יוסף כהן-אלרן  |   כתבות
ספרו של גדעון אביטל-אפשטיין, 1973: הקרב על הזיכרון, שראה אור בהוצאת שוקן (2013), אינו מחקר מהסוג המעלה לדיון שאלות כגון: מה היה קורה אילו היינו משיגים הסכם שלום עם מצרים בשנים שקדמו למלחמת 73'? או, במה חטאו ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר ושר הביטחון שלה, משה דיין?
20/09/2015  |  תרצה הכטר  |   כתבות
והשבוע נגיע מזל טוב למזל החודש - מזל מאזניים.
20/09/2015  |  צילה שיר-אל  |   כתבות
אורי מילשטיין
מגזין סגולה
אורי מילשטיין
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
תלמה חתומה על שירים רבים שהפכו לקלסיקות בתרבות הישראלית ונמנית עם יוצרי פס הקול המוכר והאהוב על רבים מילדי ישראל בעבר ובהווה
דן מרגלית
דן מרגלית
הרמטכ"ל וראש השב"כ 'שקיבלו בארבע עיניים את ההחלטה האסונית לצמצם בהצבת הכוחות ב-7 באוקטובר, וכן ראש אמ"ן ומפקד דרום קיבלו אחריות וצריכים להתפטר, אבל ריבונו של עולם לא דקה אחת לפני ש...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
הלא חרדים מסרבים להיות "חוטבי עצים ושואבי מים" לרבנים, אברכים ופוליטיקאים חרדים    או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il