על אף שהמקום נכלל בתוכנית פינוי בינוי, השקיעה עיריית נשר בחודשים דצמבר 2013 וינואר 2014 סכומי עתק בפיתוח מקרקעין סמוך לביתו של עמר. בין היתר הושקע כסף ביישור הקרקע לבניית חניון, סלילת שביל גישה מביתו של עמר עד לבית הכנסת שנמצא בסמוך והצבת מחסום חשמלי על שביל ציבורי.

במקביל, מונה עורך דינו של עמר, עו"ד יגאל דנינו שייצג אותו בענייניו המשפטיים, מונה ליועץ למהנדס העיר לנושא פינוי-בינוי. ב-14 בינואר 2015 הודיע ראש עיריית נשר כי משיח עמר יעמוד בראש ועדת היגוי לתוכנית פינוי בינוי. זאת, על-אף נגיעתו האישית, כאמור, לתוכנית. לחץ ציבורי, שכלל שאילתות של חברי מועצת העיר מן האופוזיציה, הוביל להתפטרות משיח מוועדת ההיגוי.

בהנהלת המועצה הוחלט לאחרונה על הסרת תוכנית בן דור מעל הפרק. זאת, בשל אי-היתכנות כלכלית. המשתתפים בדיון סיכמו ביניהם כי יש להגיש תב"ע חדשה במקום תוכנית בן דור. בישיבת הנהלת עיריית נשר שהתקיימה ב-2 בנובמבר 2015 הוחלט על שינוי גבולות תוכנית בן דור באופן המחריג את המקרקעין הנמצאים בחלקות 38 ו-71 שבגוש 11217. אותם המקרקעין שבגינם הורשע עמר פעמיים בגין בנייה לא חוקית ושימוש לא חוקי במקרקעין.
יתרה מזאת, הוחלט באותה ישיבת הנהלת מועצת העיר על הקצאת משאבים להכנת תב"ע נקודתית לרחובות שהוצאו מתוך התב"ע המקורית לצורך הסדרה סביבתית ככל שיידרש להתאמת זכויות הבנייה, תוך ויתור על חלק מהיטלי ההשבחה. משמעות הדבר - החלטה רשמית להקצאת משאבים רבים לאזור שבו הבנייה הלא חוקית של עמר.

"הדברים מדברים בעד עצמם. נראה שאין ולא יכול להיות חולק כי התנהלותו של מר עמר במסגרת תפקידו כחבר מועצה וכסגן ראש העיר היא התנהלות מסואבת הגובלת, לכאורה, בפלילים. תחילתה בדריסת החוק ברגל גסה תוך זלזול בהחלטות שיפוטיות והמשכה בשימוש לרעה בכוח המשרה. כל זאת, במטרה להכשיר את השרץ יציר כפיו ובמטרה לחמוק ממתן דין בגין ביצוע עבירה נמשכת שבגינה הורשע כבר פעמיים", כתב השבוע דובר ורכז סיעת נשר בתנופה, שלומי זינו לפרקליטת מחוז חיפה, עו"ד רונית וינריב.

לדבריו, בסיכומו של דבר, יכול עמר לחכך ידיים בהנאה משום שהצליח להשיג את מטרתו הנפסדת - להחריג את ביתו מתוכנית בן דור באופן שבו תאושר בקשתו ללגליזציה של הבנייה הלא חוקית. "זאת, על-ידי יצירתה - יש מאין - של תוכנית תב"ע חדשה המצריכה הקצאת משאבים רבים מכספי הציבור. כל מטרתה של אישור תוכנית התב"ע החדשה נועד על-מנת להביא לכך כי תוכנית בן דור תבוטל, כך שיתאפשר לעמר להכשיר את חריגות הבנייה שבגינן הורשע כבר פעמיים. זאת, תוך הקצאת משאבי ציבור רבים ונוספים המטיבים עם מר משיח עמר באופן אישי", כתב זינו במכתבו לפרקליטת המחוז.

שאלנו את זינו מדוע לדעתו מעוניין עמר בהחרגת הבית שברשותו מתוכנית בן דור. לטענתו, הקבלנים שיתקשרו עם העירייה במסגרת התוכנית לא יהיו מוכנים להעניק לבעלי הבתים פיצוי מעבר לבנייה המקורית, החוקית. במקרה של עמר - מדובר פשוט בסיפור של חוסר כדאיות כלכלית משום שבמסגרת התוכנית יוכל לקבל פיצוי רק על דירה בת 30 מ"ר בלבד בעוד כעת יש לו במקום דירה בת 90 מ"ר.

הצענו למשיח עמר להגיב על הדברים, אך הוא סרב.

מתחת לראדר הגיש יואל נוימן, שהיה בעבר נציג ציבור בדירקטוריון החברה לפיתוח השומרון, את טענותיו בפני בית המשפט העליון בערעורו על סגירת תיק התביעה הנגזרת שהגיש נגד החברה.

מדובר בתיק שבו חשף נוימן נורמות מושחתות רבות בפעילות החברה לפיתוח השומרון. רבים מן הממצאים שהציג בתביעה הנגזרת שימשו את משטרת ישראל בחקירה 242 הידועה לרבים בתוך פרשת ישראל ביתנו, מפרשיות השחיתות הגדולות שנחשפו בשנים האחרונות.

מלבד הטענות המשפטיות שהציג ביחס לכל אחד ואחד מן הנימוקים שהוצגו בבית המשפט לסגירת התיק, טעה בית המשפט קמא בהבנת כלי התביעה הנגזרת במאבק בשחיתות ציבורית.

"במצב התאגידי הרגיל, לבעל המניות יש תמריץ כלכלי לפעול לשמירת ענייניו בחברה (הרי מדובר בכספו-הוא) ויש לו עניין שדירקטור בחברה יפעל לשמירת ענייניהם של בעלי המניות. לעומת זאת, במבנה התאגידי המיוחד של החברה בענייננו, לבעלי מניות לא קיים עניין מיוחד שהחברה תעמוד על זכויותיה כלפי מנהלים וכלפי צדדים שלישיים שעוולו כלפיה", טען.

נוימן מסביר כי בעלי המניות בחברה לפיתוח השומרון הן אגודות שיתופיות המייצגות יישובים, ומזכירויות היישובים, הפעולות מטעמן. "בעוד שבכושרם כבעלי מניות (או, נכון יותר, כנציגי בעלי מניות) מזכירויות היישובים צריכים לפקח על ניהול ענייני החברה בה היישובים הנם בעלי מניות, הרי בכושרם המוניציפלי הם תלויים במועצה האזורית ובראש המועצה האזוריים, המספקים להם שירותים ותקציבים", הסביר את הבעייתיות המיוחדת במקרה הזה. "כך, מי שעומד בראש המועצה האזורית (בתקופה הרלוונטית – מר גרשון מסיקה, המשיב 17, שכיהן גם כיו"ר דירקטוריון החברה) יכול באמצעות כוחו במישור המוניציפלי להשפיע על עמדת בעלי המניות במישור התאגידי. במציאות זאת, האינטרס הכלכלי של חברי האגודות השיתופיות (שהם התושבים ביישובי המועצה) בכספיו של התאגיד המוניציפלי האזורי הנו פגיע במיוחד, זאת הן בשל בעיית נציג כפולה והן בשל האפשרות של ראשי החברה להפעיל את כוחם במישור המוניציפלי כדי להשפיע על נציגי התושבים במזכירויות היישובים".

נוימן חש על בשרו את ההשפעה הזאת כאשר הודח על-ידי יישובו, יצהר, מחברות בדירקטוריון החברה לפיתוח לאחר שהתחיל לרחרח בענייני השחיתות שבחברה.

לדבריו, במבנה תאגידי זה, כאשר דירקטור המבקש להגיש תביעה נגזרת פועל למעשה לשם הגנה על כספי הציבור וכאשר אין לבעלי המניות תמריץ כלכלי אמיתי וישיר למנוע בזיזת כספי החברה, יש להגמיש את דרישות הסף להגשת התביעה הנגזרת ולהקל על דירקטורים, שבמקרה זה הנם נציגי ציבור ופועלים למען שמירה על כספי הציבור, בתנאי הסף להגשת התביעה.

"תביעה נגזרת זו הייתה בבחינת ניסיון של אדם אחד בודד, שלקח ברצינות יתרה את תפקידו כנציג האגודה השיתופית בדירקטוריון חברה מוניציפלית וביקש לתקן את דרכיה העקלקלות של החברה, אשר אפשרה למנהליה למעול בה ולהוציא את כספיה, שהנם כספי ציבור. ככל שיקשה בית המשפט על המערער בדרישות סף פרוצדורליות, כך יכביד הוא על המאבק בשחיתות ציבורית-תאגידית", ציין במסמך שהגיש לבית המשפט.

הדיון יתקיים בבית המשפט העליון ב-4 בפברואר 2016.

הסרטון הבזוי שפרסמה חברת הנדל"ן 'באמונה' היה תקלה של חוסר תשומת לב והיעדר רגישות. אבל בזכותו אפשר סוף-סוף לדון באחת מן התופעות הבעייתיות ביותר בתחום הנדל"ן בישראל. הפרטת הסמכות לקבוע מי יוכל לקנות בית במקום מסוים במדינת ישראל.

אגודות שיתופיות, שהן גוף פרטי במהותו, מספחות לידיהן סמכויות מוניציפלית כדבר של יום ביומו. הגורם הרגולטורי הרלוונטי - רשם האגודות השיתופיות - אינו עושה דבר לנוכח התופעה שנוגעת פעמים רבות בפלילים, בגביית כספים לא חוקית ובשלילת זכויות פרט ללא סמכות.

אחד המקומות שבהם פועלת אגודה שיתופית כזו היא המועצה המקומית קדומים. למרות שמדובר במועצה מקומית גדולה שבה אסורה פעילות של ועדת קבלה - הועברו סמכויות האכלוס במקום אל האגודה המקומית.

במכתב שקיבלתי מהחטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית ניתן אישור רשמי לכך שמי שמנהל את קליטת התושבים בקדומים זו האגודה השיתופית. "האגודה השיתופית קדומים מנהלת את הקהילה והקליטה ליישוב קדומים". כל זאת, על-אף שאותה אגודה – בהגדרה – היא גוף פרטי. לא בכדי כפוף רשם האגודות למשרד הכלכלה. מדובר בגוף פרטי במהותו. ההשלמה עם הענקת סמכויות יישוב במקום כלשהו לגוף פרטי – נתינת סמכות לאדם פרטי להחליט האם אדם פרטי אחר יוכל לממש את זכויותיו או לא – היא בלתי נסבלת.

חוזה קניית בית בקדומים, שהועבר אלי על-ידי קבלן מקומי, חושף כי לצורך רכישת בית בקדומים נדרש אישור הצטרפות לאגודה שיתופית. זאת, על-אף שחופש ההתאגדות כולל גם את החופש שלא להתאגד.

לשאלתי מה המשמעות של אישור כחבר באגודה של קדומים, האם נדרש הליך קבלה כלשהו או שמדובר רק באקט פורמלי ומדוע העברת המגרשים לרוכשים לא נעשית על-ידי המועצה המקומית אלא על-ידי אגודה שיתופית שהיא גוף פרטי השיב לי עורך הדין של הקבלן במילים הבאות:

"יש הליך פורמלי בלבד. האגודה הושארה אחרי הקמת המועצה בדיוק לצורך זה, כדי שתושבי שכם לא יוכלו לרכוש בתים בקדומים... מעבר לכך אין לעניות דעתי כל פעילות של האגודה".