|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תרבות הלחימה הערבית-מוסלמית - השמדה
|
כדי להבין את תרבות הלחימה של דאעש בעירק, בסוריה ובפריס, של אל-קאידה ברחבי העולם, של החמאס לא רק נגד ישראל, אלא גם נגד הפתח' בעזה, ושל הסכינאים בארץ-ישראל היום, יש לחזור אחורה לתרבות הלחימה של ערביי החיג'אז בעת העתיקה, ובייחוד לתרבות הלחימה שהוריש מוחמד. עיקרון ראשון בתרבות זאת הוא: השמדת האויב, על ילדיו, נשותיו וזקניו
|
|
רצח לפי הטף. פיגוע המוני שאינו מבחין בין דם לדם [צילום: עמוס בן-גרשום/לע"מ]
|
|
|
|
|
בהרצאתי החמישית במרכז מורשת בגין בירושלים, בסדרה בת שמונה מפגשים על "מלחמת העולם החמישית - האיסלאם נגד המערב", ניתחתי את תרבות הלחימה של הערבים-מוסלמים כפי שהיא באה לידי ביטוי היום בלחימתם של אנשי ארגון דאעש בסוריה, בעירק ובפיגועים בארצות המערב; של אנשי אל-קאעידה; ושל אנשי החמאס, לא רק כלפי ישראלים, אלא אף כלפי הפתח, במלחמה שהם ניהלו נגדם על השלטון בעזה, וכן של הסכינאים בארץ ישראל כיום. טענתי שלתרבותם הצבאית הערבית-מוסלמית יש שני מקורות עיקריים:
א. מסורת הלחימה הבדואית בחיג'אז במשך אלפי שנים, שזכתה להצלחה אדירה בכך ששום מעצמה עתיקה לא השתלטה עליהם; ב. אופן מלחמתו של אבי האיסלאם, מוחמד, שלפי אמונתם אללה הוא שכיוון את כל צעדיו, ולפיכך הם מושלמים, ויש ללכת בדרכו בלא לסטות ימינה או שמאלה. עיקרון ראשון של מסורת זו הוא להשמיד לא רק את צבא האויב, אלא לפי חרב - גם את ה"חפים מפשע", על-פי החשיבה המערבית - את הנשים, את הזקנים, את הטף ואת שאינם לוחמים. תרבות צבאית זאת מאפשרת לאויביה רק ברירה אחת, או להיכנע או להיות מושמדת.
הכללים המוסריים וחוקי המלחמה שהתפתחו בציוויליזציה היהודית-נוצרית, המצדדים ב"מלחמה הוגנת", ב"מידתיות" ובריסון עצמי, לא רלוונטיים לגביהם. לכן, אצלנו שפטו את אל"ם משנה יהודה מאיר, שהורה באינתיפאדה הראשונה להכות מסיתים פלשתינים לשם "סיכול ממוקד", כמי שנתן פקודה בלתי חוקית בעליל שדגל שחור מתנוסס מעליה, הורידו אותו לדרגת טוראי וזרקו אותו מצה"ל. אצל המוסלמים מעלים על נס רוצחי נשים וילדים, קוראים כיכרות על שמם ומחנכים את הילדים לאור מורשתם.
העיסוק של רוב אנשי המערב היום, לרבות של רוב הישראלים, לבקר, מנקודת ראות מוסרית, את "מעשי הרצח המזעזעים" של הארגונים האיסלאמיסטיים הקיצוניים, מבטאים חוסר הבנה וגם משחקים לידי ארגוני הטרור. בביקורת זאת אנחנו מחילים עליהם, ללא הצדקה, את כללי המוסר שלנו ומסייעים להם להפחיד אותנו. הם נהנים מן הביקורת הזו. בקרבנו החרדה עולה. כך הופכים המראיינים של ערוצי הטלוויזיה שלנו לחלק מן המלחמה הפסיכולוגית הפלשתינית נגדנו, בלי שהן מודעות לכך, ואולי אפילו לא מודעות לכך. זעקת השבר של המראיינים: "עד מתי תאכל חרב", משמחת ומעודדת את ראשי ארגוני הטרור.
יסוד מרכזי בתרבות המלחמה הערבית הוא היחס למוות. בעוד שבמערב מות אדם הוא סוף פסוק, אף בעיני אלה המאמינים בקיומו של העולם הבא, המוסלמים לוקחים ברצינות תהומית את הפסוק מסורה 3 בקוראן, הקובע: "אל תחשיבו את המתים למען אללה כמתים, אלא הם חיים אצל ריבונם ומקבלים את שכרם". מכאן שהרוגי הג'יהאד אינם רק גיבורים, אלא אנשים שזוכים לחיי נצח בטוב שבעולמות (כפי שניסח זאת הפילוסוף הגרמני גוטפריד וילהלם לייביניץ במאה ה-17). ההרוג המערבי הקריב את עצמו, ולעומתו, ההרוג הג'יהאדיסטי זכה בפרס הגבוה ביותר ב"מפעל הפיס הקוסמי".
אכן רוב המוסלמים אינם ממהרים לזכות בפרס הזה, אך רובם גם אינם חברים בדאעש ובחמאס. לעומת זאת רובם מעריצים את הרוגי דאעש והחמאס, ומחנכים את ילדיהם ללכת בדרכם.
אחת הטעויות התרבותיות שלנו היא להעריך מי ניצח במלחמות, על-פי השוואת מספר ההרוגים. השוואה זאת פסולה, כי אצלם לא נהרג איש, שהרי כל הרוגיהם זוכים לחיי נצח. מכאן שבכל מלחמותינו הם ניצחו אותנו. מלחמות מוחמד לימדו אותם שעד לניצחון הסופי יש לעבור סדרה של כשלונות. לכן כשלונות בשדה הקרב אינם מרתיעים אותם כפי שלא הרתיעו את מוחמד, אלא דווקא מוכיחים להם שהם הולכים בדרך הנכונה. זהו אחד ההסברים לסירובם לקבל בחזרה את כל השטחים אחרי מלחמת ששת הימים ולעשות איתנו שלום.
|
| תאריך:
|
11/12/2015
|
|
|
עודכן:
|
11/12/2015
|
|
ד"ר אורי מילשטיין
|
|
תרבות הלחימה הערבית-מוסלמית - השמדה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ראומה
|
11/12/15 12:41
|
|
|
|
|
|
שמ
|
11/12/15 15:17
|
|
|
|
2
|
|
לוליק
|
11/12/15 13:05
|
|
|
|
3
|
|
ישראלי זועם
|
11/12/15 20:53
|
|
|
|
|
|
להקשיב
|
11/12/15 22:06
|
|
|
|
4
|
|
מקבלים זוית
|
12/12/15 07:52
|
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
|
12/12/15 17:31
|
|
|
|
|
|
כמו את מילשטיין
|
13/12/15 18:37
|
|
|
|
|
|
בחיים
|
14/12/15 16:12
|
|
|
|
5
|
|
אלון פלג
|
13/12/15 21:02
|
|
|
|
6
|
|
אהרון שחר
|
15/12/15 09:48
|
|
|
|
7
|
|
ברוך ג
|
17/12/15 13:31
|
|
|
|
|
|
אהרון שחר
|
17/12/15 22:08
|
|
קשה לזכור מתי לאחרונה פרסם נשיא בדימוס של בית המשפט העליון ספר זכרונות. ספרו של מאיר שמגר מלא עניין לא רק מסיבה זו, אלא גם בשל מגוון התפקידים שמילא עשרות שנים. קטעים נבחרים בתוספת כמה הערות
|
|
|
|
|
אנחנו לאחר שבוע שלא היה בו רגע דל. שבוע שהיה בו פוטנציאל אלים ועדיין יש לכך השפעה עד לתאריך 13.12. נסו להימנע מעימותים. אם אתם חשים כעס, העדיפו למצוא לעצמכם מקום להירגע. שימו לב מה אתם חשים, לא כל דבר "דורש" קרב. היו זהירים בזמן נהיגה, אם מישהו מנסה לעקוף תנו לו, עצרו לפני מעבר חצייה ורמזור מהבהב, לפעמים כמה שניות בלוח הזמנים העמוס משפיעות על כל החיים. אינכם חייבים להוכיח דבר ואם תתנו לאגו לשלוט תבינו די מהר שהתגובה שתקבלו היא לא מה שציפיתם לה. הערב, יום שישי, ובמהלך השבת, האווירה נעימה ורומנטית, שמחה המתאימה למסיבות חנוכה, אווירה שעוזרת ליצירה, אנרגיה עדינה, מתוחכמת, אבל אל תשכחו שברקע קיים גם פוטנציאל נפיץ שיכול די בקלות לגרום לכאב, פגיעה או לטריקת דלתות.
|
|
|
|
|
ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, אינו חף מפשע. הוא רחוק מאוד מלהיות כזה. נכון להיום מדובר בעבריין מורשע בעבירות שחיתות חמורות. עובדה זו לא הפריעה השבוע לאיש כאשר הגיע אולמרט, שביקש מבית המשפט לדחות את ריצוי עונשו עד לאחר הדיון בערעורו, לצפות במשחק הכדורסל של הפועל ירושלים.
|
|
|
|
|
טורקיה הודיעה ב-9 בדצמבר כי היא מפנה את אזרחיה מכל רחבי עירק, להוציא את אזור כורדיסטן, מחשש כי הם יותקפו או יחטפו בעקבות המתיחות החדשה בינה לבין עירק בימים האחרונים. הרקע הרשמי למתיחות הוא סירובה של טורקיה לפנות כוח של כ-300 חיילים טורקים, מתוגבר בטנקים, שהגיע בתחילת השבוע לאזור מחנה זליקאן מצפון מזרח לעיר מוסול בעירק. ראש ממשלת טורקיה דאוטולו אמר ב-9 בדצמבר כי מטרת הכוח היא להגן על המחנה המרוחק כ-20 ק"מ ממוסול והמצוייד בנשק קל בלבד.
|
|
|
|
|
הליך רישום הפטנטים בארה"ב היה נתון לביקורת שלילית בשנים האחרונות. ישנם מי שמטילים ספק בכדאיות של הגשת בקשות לרישום פטנטים על טכנולוגיות שמתקדמות במהירות, כגון תוכנות מחשב, לאור העובדה שייתכן שיחלפו שלוש שנים או יותר עד לרישום הפטנט, ועד אז הטכנולוגיה כבר תתיישן או לכל הפחות תהיה נחותה ממתחרותיה.
|
|
|
|
|
