News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 526,892  סלולר - 1,331,088
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
משתעממים בבית? זה הזמן לעשות משהו מועיל ולטפח גינה ביתית במרפסת או בחצר    כך תעשו זאת נכון
איתמר לוין
איתמר לוין  |  
אמצעי האיכון של השב"כ: מרוב יפי נפש, אפשר להיות יפים - ובלי נפש    התקנות לשעת חירום: הממשלה לא רוצה בלבולי מוח    שלטון הפקידים: הבכירים רצים מאולפן לאולפן כי הפוליטיקאים לא עונים ע...
הבעיה לא ברורה [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
אלוף (מיל') יעקב עמידרור
המגיפה מחייבת את מקבלי ההחלטות להביא בחשבון ארבעה גורמים: בריאות הציבור, שימור הכלכלה, זכויות האזרח וההקשר הבינלאומי והאזורי    יעדים אלו אינם עולים בקנה אחד, והמשימה המרכזית של הממ...
נסים ישעיהו
נסים ישעיהו
גם אם הגענו למצב מעולה בכל העניינים, הרי כל זמן שלא זכינו לגאולה האמיתית והשלמה אסור לנו להסתפק במה שיש, חייבים לשאוף ולבקש מהקב"ה יותר, הרבה יותר, את התגלות המשיח
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
בין הגירה לסכסוך
הרצל. פעילות נמרצת [צילום: פלאש 90]

סאגה בלתי נגמרת
ישראל לא ניסתה להידבר ברצינות עם מדינה כלשהי על האפשרות לקלוט פלשתינים, ובכך למזער את הסאגה הבלתי-נגמרת של הפליטוּת הפלשתינית, פליטות שמסכלת כל ניסיון לסיים את הסכסוך.

מאבק בלתי נגמר
פלשתינים רבים נקלעו לסכסוך הישראלי-פלשתיני בעל כרחם. אין להם חלק בסכסוך, הם מואסים במאבק הבלתי-נגמר הזה, והיו מעדיפים לחיות חיי רווחה ולא למות על מזבח האידיאולוגיה הפלשתינית.

שתי התמורות הגדולות - ההגירה והציונות - פעלו לכאורה בשני קווים מקבילים. בעוד מאות אלפי מיהודי מזרח אירופה ביקשו לנדוד לארה"ב, התפשט הרעיון הציוני על-ידי תנועות לאומיות

▪  ▪  ▪
אחת התופעות המרתקות בהיסטוריה של העם היהודי, היא ההגירה המסיבית ממזרח אירופה למערבהּ ולארצות אחרות מעבר לים, מן השליש האחרון של המאה התשע-עשרה ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1881-1914). נדידת היהודים, בעיקר לארצות הברית, הייתה חלק מהגירת המונים, שהקיפה יותר מ-35 מיליון איש בפרק זמן של פחות מ-50 שנה. הרוב המכריע של המהגרים היהודים - יותר מ-1.7 מיליון יהודים - היגר לארצות הברית, וכ-60 אלף יהודים בלבד עלו בתקופה המקבילה לארץ ישראל.

באמצע המאה ה-19 חיו בארה"ב כ-50 אלף יהודים בלבד. בשליש האחרון של המאה ה-19, בעקבות הרעה כלכלית וחברתית באירופה, גילו היהודים את אמריקה והיגרו אליה בהמוניהם. בשנת 1904, שנת פטירתו של הרצל, חצתה ההגירה היהודית לראשונה את מחסום ה-100 אלף איש בשנה, ובשנת 1906 - שנת שיא בהגירה היהודית - עברו ב"אליס איילנד" למעלה מ-150 אלף יהודים בדרכם לארה"ב.

שנות ההגירה המסיבית של יהודי אירופה הן אותן השנים בהן התעורר הרעיון הציוני. שתי התמורות הגדולות - ההגירה והציונות - פעלו לכאורה בשני קווים מקבילים. בעוד מאות אלפי מיהודי מזרח אירופה ביקשו לנדוד לארה"ב, התפשט הרעיון הציוני על-ידי תנועות לאומיות כגון חובבי ציון וביל"ו, במקביל לפעילותם הנמרצת של מייסדי והוגי הציונות - אחד העם, הרצל, א.ד. גורדון, חיים ויצמן ועוד. באותה התקופה נערכו 11 קונגרסים ציוניים, הוקמו המושבות הראשונות בארץ ישראל ונקלטו אנשי העלייה הראשונה והעלייה השנייה.

החיים הטובים

האם המפעל הציוני זכה להצלחה מסחררת? החוקרים חלוקים בשאלה זו, אך עם המספרים קשה להתווכח: בשנות העלייה הראשונה והשנייה, פאר הציונות, נדדו 3 אחוזים בלבד מכלל המהגרים היהודים לפלשתינה. לא כולם הוגדרו כציונים מוצהרים, אך רובם הכירו את פועלו של בנימין זאב הרצל או השתייכו לתנועות סוציאליסטיות וקומוניסטיות באירופה. במציאות שבה גלי ההגירה ממילא שוטפים את כל יהדות אירופה, הנתח הארץ-ישראלי היה קטן למדי. הבחירה של היהודים הייתה קודם כל בחירה בחיים הטובים, הבטוחים, המבוססים, שחיכו להם מעבר לים, רחוק מה"שטעטל'ך" של מזרח אירופה. השכבה הבוגרת, של דור ההורים בגילאי ה-35 ומעלה - בחרו ברוב מוחלט את ההגירה היציבה לאמריקה. מחקרים על התקופה מלמדים כי יהודים רבים, גם כאלה שהזדהו עם הרעיון הציוני, בחרו שלא לסכן את איכות חייהם, גם בעד אידיאולוגיה ואהבת הארץ. מיעוט צעיר והרפתקן, שהוקסם מהרומנטיזציה הציונית או מהמורשת היהודית, הוא שבחר בארץ ישראל.

מנגד, את הזינוק המטאורי במספרם של יהודי ארה"ב ניתן בהחלט להגדיר כהצלחה: בשנת 1920 עמד מספרם של היהודים בארה"ב על כ-3.38 מיליון, ב-1930 עמד על כ-4.23 מיליון וב-1940 על 4.77 מיליון. אמריקה הפכה למשאת תשוקתם של מיליוני יהודים שחלמו על חופש וחיי רווחה. הם כינו אותה, בהתרפקות ממש, "די גאלדענע מדינה", ארץ הזהב, וביססו בראשית המאה ה-20 מורשת עשירה (גם ביידיש) המשקפת את הכמיהה והחלום לחיים החדשים מעבר לים, באמריקה.

ערב קום המדינה, לשם השוואה, עמד מספרם של יהודי ארץ ישראל על כ-600 אלף בלבד, לעומת 5 מיליון בארה"ב. המספרים האלה אינם באים למעט בערכו של המפעל הציוני, מפעל לאומי ענק בכל קנה מידה, אלא ללמדנו שארץ ישראל לא הייתה המוקד היהודי האטרקטיבי ביותר באותם ימים. הציונות הייתה, בין היתר, חלק מטרנד של הגירה, שקדם לה טרנד של לאומיות - אך ההצלחה האמיתית שלה התרחשה רק מאוחר יותר.

חיים מבוססים

מתי הפכה ההגירה ההמונית לישראל לאטרקטיבית? לשאלה זו קיימות תשובות רבות, אך אין חולק כי להקמתה של מדינת ישראל חלק מרכזי בכך. הקמת המדינה סימלה עבור עולים רבים ממד של יציבות. אלה לא היו חיים טובים בהכרח, אך כן היה בהם אופק וקְבִיעוּת שעולים-מהגרים משוועים לו. אגב, אפילו לאחר קום המדינה, כשהגיעה שעתה של גולת המזרח לעלות לישראל, ובפרט אירן, מרוקו וסוריה, בחרו מאות אלפי מיהודיה להגר לאמריקה, לצרפת ולקנדה - שם חיכו להם חיים מבוססים יותר ומלאי ודאות.

כ-100 שנים לאחר הגירת ההמונים של ראשית המאה ה-20, העולם שב ומתמודד עם נחשולי מהגרים. שוב הפערים הכלכליים, האיום הביטחוני והכמיהה לחיים יציבים - מולידים גלי הגירה המוניים למדינות מפותחות. אירופה הפכה לאמריקה של המאה ה-21. מיליוני פליטים ומהגרי העבודה הולידו בעת האחרונה את משבר ההגירה הגדול ביותר בתולדותיה מאז תקופת מלחמת העולם השנייה. על-פי נתוני סוכנויות האו"ם, מסוריה לבדה נמלטו כ-4.4 מיליון בני-אדם ב-3 השנים האחרונות, כמחציתם הגיעו לטורקיה.

הטבע האנושי עושה את שלו: יצר החיים גובר, והאדם מחפש לעצמו חיים חדשים. בלוב, בסוריה, בסודן - קראו המנהיגים לבני עמם להתייצב לדגל, להילחם בשם האידיאולוגיה (תהא אשר תהא), אך אלה בחרו לברוח. למרות שאין ספק שבקרב מיליוני מהגרים קיימת זיקה אמיתית למולדתם, כמיהתם לחיים טובים חזקה יותר; הם העדיפו להיטלטל בספינות רעועות בלב ים ולהגר לארץ זרה ומנוכרת, אך בטוחה ויציבה כלכלית.

פתרון צודק

ומה בישראל? מאז שישראל כבשה את השטחים, מוחזקים תחת ידה מיליוני פלשתינים. ישראל לא מצאה דרך לייצר עבורם חלופה טובה יותר למצבם: אין פתרון מדיני באופק, והחיים תחת הרשות הפלשתינית גזרו עליהם חיי דיכוי וייאוש. פלשתינים רבים נקלעו לסכסוך הישראלי-פלשתיני בעל כרחם. אין להם חלק בסכסוך, הם מואסים במאבק הבלתי-נגמר הזה, והיו מעדיפים לחיות חיי רווחה ולא למות על מזבח האידיאולוגיה הפלשתינית. יש לא מעט כאלה; זוגות צעירים לצד בחורים משכילים שחולמים על חיי רווחה וחירות. אני מתכתב איתם על בסיס קבוע.

ישראל מעולם לא בחנה אפשרות להציע לפלשתינים חלופה אזרחית שתענה על השאיפה שלהם לחיים טובים יותר, קרי, הגירה קלאסית - התאקלמות במדינה אחרת והתחלה של חיים חדשים. רעיונות כאלה נחשדים אוטומטית כטרנספר. הלאומנות הפלשתינית, שמנהלת מזה שנים את מאבקה על גבם של האזרחים המשועבדים והאומללים, תחשיב מהגרים כאלה לבוגדים. אולם בהסתכלות גלובאלית, על עולם שמיליונים נודדים בו מדי שנה, מדובר בפתרון צודק והגון: אם ישראל לא יכולה להקים מדינה פלשתינית, מסיבות אלה ואחרות, חלה עליה חובה הומניסטית לדאוג לחלופה הגיונית, נתונה לבחירה, שתאפשר לפלשתינים לפתח את עתידם במקום אחר. אין כאן 'עידוד הגירה' אלא אלטרנטיבה הומאנית לחיים בשטחים. כוחות השוק האנושיים-חברתיים יעשו כבר את שלהם.

ישראל לא ניסתה להידבר ברצינות עם מדינה כלשהי על האפשרות לקלוט פלשתינים, ובכך למזער את הסאגה הבלתי-נגמרת של הפליטוּת הפלשתינית, פליטות שמסכלת כל ניסיון לסיים את הסכסוך. לא ברור איזו מדינה תסכים לכך, אך ראינו כיצד מדינות כמו טורקיה מאפשרות למהגרים להתקיים בתוכם תמורת סיוע כלכלי. זהו פתרון כלכלי ראוי לבחינה, במקביל למאמצי ההסדר המדיניים שנעשים בתוך המרחב החנוק שבין הירדן לים.

הרצון לחיים טובים הוא יצר אנושי קיומי. מתן אלטרנטיבה למשפחות המבוססות, המתונות - לא לג'יהאדיסטים משולהבים - יכולה לייצר היענות חיובית. אומנם הבעיה הפלשתינית תמשיך להתקיים על האדמה הזאת, אך לבטח נחוש אותה בעוצמות נמוכות יותר.

תאריך:  16/02/2016   |   עודכן:  16/02/2016
אלירם אלגרבלי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בין הגירה לסכסוך
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
פורום: ישראלי-פלשתיני כתוב הודעה
+
אא
15/02/20 05:33
 
ויחזור לארהב
7/03/20 16:49
 
הפולש הירדני
5/04/20 20:46
פורום: ישראלי-ערבי כתוב הודעה
+
אא
4/02/20 03:18
 
יהודה דרורי
5/04/20 18:25
פורום: ישראלי-פלשתיני כתוב הודעה
+
ישעיהו א
13/02/20 07:36
+
וישר לקציעות
28/01/20 23:51
 
מוטי1
29/01/20 10:01
 
חפטליהו פסטולקין
6/02/20 14:30
+
כוכי
27/01/20 14:40
+
יס-מן
27/01/20 13:17
תגובות בפייסבוק
התפתחויות נוספות   /  ישראלי-ערבי
שר הביטחון, משה יעלון, גילה כי ישראל מנהלת ערוצי הידברות עם מדינות ערביות מן המפרץ הפרסי ועם מדינות מצפון אפריקה. "לישראלים ערוצי הידברות עם המדינות הערביות הסוניות השכנות. אני מדבר גם על מדינות המפרץ ומדינות בצפון אפריקה", אמר (יום א', 14.2.16) בוועידת הביטחון במינכן.
14/02/2016  |  איציק וולף  |   חדשות
הצוות הישראלי לשיחות עם נציגי טורקיה שב ארצה לאחר כמה ימי דיונים בז'נווה מבלי לסגור סופית את הסכם הפיוס עם טורקיה.
12/02/2016  |  יוני בן-מנחם  |   מאמרים
התקופה היא תקופה קשה, אין באופק יונה עם עלה של זית, אין פרטנר לשלום, כמו שאומר ביבי, אין כיום סיכוי לממש את הסלוגן שתי מדינות לשני עמים, אומר זאת קרי, אובמה, ולאחרונה הצטרף למקהלה גם הרצוג.
11/02/2016  |  שמעון זיו  |   מאמרים
סוף-סוף, לאחר שנים רבות מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, קם נשיא מצרי, עבד אלפתאח א-סיסי שמו, שהיחסים עם ישראל חשובים לו מאוד והוא רואה עין בעין עמה את הסכנה שמהווה שלטון חמאס ברצועת עזה לביטחונה של ישראל ולביטחון הלאומי המצרי.
08/02/2016  |  יוני בן-מנחם  |   מאמרים
בתחילה נראה היה שהבית היהודי המתחדש בארץ ישראל יתפרס על שני צידי נהר הירדן. זו הייתה רוח הדברים בימי הכרזת בלפור ב-1917 וגם לאור ועידת סן רמו ב-1920. אך בין 1921 ל-1922 עלה הכורת על המרחב הטריטוריאלי של עבר הירדן, עם מתן השטח לאמיר עבדאללה והקמת ישות עבר-ירדנית שבירתה רבת-עמון. הציונות שהפסידה את מזרח המולדת הייתה אמורה לקבל פיצוי יקר ערך, עם מעבר עתידי של ערביי מערב הירדן למזרחו. על תוכנית זו התבטא אלק קירקברייד, נציג בריטי בכיר, "שהאזורים הבלתי מפותחים מזרחית לנהר היו מיועדים לשמש עתודת קרקע ליישוב מחדש של הערבים (ממערב לירדן) ברגע שהבית הלאומי של היהודים בארץ ישראל, שהתחייבו הבריטים לקדם, היה לעובדה מוגמרת". על נהר הירדן אפוא אמור היה להיקבע גבול ומתווה של היפרדות, ואולי דו-קיום בשלום.
22/01/2016  |  מרדכי ניסן  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   ישראלי-ערבי  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   ישראלי-פלשתיני  /  מי ומי  
בנו של נסראללה גייס חוליית טרור בשומרון  /  איציק וולף
הרצוג: נתניהו אחראי לגל הטרור  /  אריאל י. לוין
יעלון: עדיף דאעש בסוריה מאשר אירן  /  אריאל י. לוין
הגדר הטובה  /  יוסי בלום הלוי
ספינה על פני ים שאיננו  /  אסף אוריון
מדינת היהודים, אבל גם ערבים   /  דרור אידר
סיפורים חמים(72 שעות)
יואב יצחק
חשיפה: ההסכמות והמחלוקות
יואב יצחק
צוות המו"מ מנסח חוק יסוד חדש: ראש ממשלה, ראש ממשלה מיועד
היום לפני
רחל בלובשטיין
משוררת על שפת כנרת [1931]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
מי פה הגיבור? עמותת "להושיט יד" מפגישה מפורסמים עם ילדים שנלחמים על חייהם
כתיבת המומחים
3 סיבות שיגרמו לך להיכנס לקורס היי-טק אחרי השחרור
יום הולדת
נחושתן עידו 18/4
שוב אביעד 18/4
לאופר-חסון רמה 19/4
שרון עמירם 20/4
פרוקצ'יה אילה 20/4
שרצקי צבי 20/4
שגיא חגית 20/4
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il