הביקורת פירטה את נכסי הנדל"ן המצויים בבעלות עמותת בית חינוך עיוורים והקדש בית חינוך עיוורים המתנהל ללא הפרדה - בניגוד לחוק - קבעה כי בניגוד לכל הכללים החשבונאיים העלימה העמותה את הנכסים שבבעלותה מן הדוחות. כל זאת, תוך קיום פעילות עסקית שאינה נאותה ושמנוגדת למטרותיה הרשמיות.

הביקורת מצאה כי בין 18 הנכסים שמחזיקים העמותה וההקדש של בית חינוך עיוורים ניתן להצביע על שניים בלבד ששימשו אותה למטרותיה הישירות. היקף ההכנסות של העמותה מן הנכסים הללו מגיע לסכום של חצי מיליון שקל בשנה.

ואלה הנכסים שבבעלות בית חינוך עיוורים (העמותה וההקדש):

• אולם תעשיה ברחוב יהודה המכבי 3, מקור ברוך, ירושלים - מושכר לעסק תמורת 5,800 שקל בחודש.

• קרקע ובניין של 12 חדרים ברחוב פיק 8, קריית משה, ירושלים - מושכרים לגן ילדים תמורת 31,500 שקל בחודש.

• דירת 2 חדרים ברחוב רמז 29, נתניה - מושכרת למגורים תמורת 2,100 שקל בחודש.

• דירת 4 חדרים ברחוב הערבה, תלפיות, ירושלים - מושכרת למגורים תמורת 4,000 שקל בחודש.

• מרכז ספיר, גבעת שאול, ירושלים - משמש למפעל לשיקום עיוורים בעלות של 28,000 שקל לשנה.

• דירה ברחוב גורדון 9, נתניה - מושכרת למגורים תמורת 2,900 שקל בחודש.

• קרקע בכפר הירוק, סמוך לנתניה - התקבלה כעזבון ואינה בשימוש.

• קרקע בקריית חרושת, סמוך לחיפה - התקבלה כעזבון ואין אפשרות להשתמש בה.

• 50% מדירת 4 חדרים ברחוב בלקינד 5, ראשון לציון - מושכרת למגורים תמורת 3,250 שקל בחודש.

• דירה בקריית משה, ירושלים (75% מושאלת לעמותה ו-25% בבעלות העמותה) - משמשת למגורי עיוורים.

• דירת 1.5 חדרים ברחוב מוטודלה 18, ירושלים - משמשת לאירוח מתנדבים, פעילים ותורמים מחו"ל.

• קרקע ובניין ברחוב בן דור, ירושלים - בניין בית הספר של בית חינוך עיוורים.

• קרקע ובניין ברחוב בן דור, ירושלים - דשא בחזית בנייני בית חינוך עיוורים.

• קרקע ובניין ברחוב בן דור, ירושלים - בניין הפנימיה.

• גן צד, שכונת מימון, ירושלים - בחלקו נבנה מרכז ספורט לעיוורים.

• קרקע - בריכת שחייה ומרכז הספורט לעיוורים.

• חנות בבן יהודה 19, ירושלים - מושכרת בדמי מפתח לעסק.

• דירת 3 חדרים ברחוב דגל ראובן, ירושלים - מושכרת למנהלת בית הספר של בית חינוך עיוורים תמורת סכום מגוחך של 600 שקל בחודש.

עיון בנסח טאבו של אחד הנכסים העלה כי הוא נרשם על שם בעלי תפקידים בעמותה - המנכ"ל, חיים רשלבך, וחבר בעמותה.

"לדעת הביקורת, לא קיימת זיקה בין הפעילות העסקית (נדל"ן להשקעה) לפעילות העמותה לפי מטרותיה או בין הפעילות העסקית לנכסי העמותה. כמו-כן, קיימת צבירת עודפים גבוהה בעמותה (מעל ל-80 מיליון שקל בשנת 2011). נתונים אלה מעידים כי העמותה מקיימת פעילות עסקית שאינה נאותה.

במקביל נמצא בבדיקה כי מרכז הספורט הייעודי בבית חינוך עיוורים, שנבנה מכספי תורמים, אינו משמש ברובו לציבור העיוורים אלא לאוכלוסייה הכללית. זאת, בטענה שהפעלתו עבור העיוורים בלבד היא גירעונית. כמו-כן צומצמו בתקופה המדוברת חוגים שיועדו לעיוורים ונסגרו ספריית הברייל וספריית השמע שפעלו במקום.

הדוח קבע כי ספריית הברייל וספריית השמע נסגרו "ללא הצדקה וללא קיום דיון בהנהלה באשר למטרות הספריה ולמדיניות הפעלתה".

מנכ"ל בית חינוך עיוורים, חיים רשלבך, מכהן בתפקידו מאז שנת 1975, כמעט 40 שנה. הוא היום בן 80 וכבר לפני 13 שנים דובר על יציאתו לפנסיה, כחוק.

בשנת 2005, שנתיים אחרי שאמור היה לצאת לפנסיה, נחתם בין רשלבך לעמותת בית חינוך עיוורים חוזה המסדיר את תשלומי הפנסיה שישולמו לו לאחר צאתו הרשמית לפנסיה. בפועל, המשיך לכהן בתפקיד. עלות שכרו בשנת 2010 הייתה קרובה ל-600 אלף שקל בשנה. בשנת 2011, השנה שבה יצא באופן רשמי - אך לא מעשי - לפנסיה הסתכמה עלות שכרו ב-291 אלף שקל בשנה. בשנת 2012 הוא נותר בראש רשימת מקבלי השכר של העמותה עם שכר שנתי של 252 אלף שקל.

שכרו של רשלבך הוצמד לשכר סגני שרים. זאת, מעבר לפנסיה התקציבית המשולמת לו בגובה של בין 33 ל-37 אלף שקל. מלבד כל זאת, הוא קיבל הטבה בגין הוצאות רכב בסך 4,000 שקל בחודש. זאת, בניגוד לחוזה הפנסיה שלו שלא כלל הוצאות רכב.

מלבד שכרו הגבוה מאוד, הגבוה מדי, קיבל רשלבך שני מענקים תמוהים. באוקטובר 2010 קיבל 'מענק יובל' בסך 27 אלף שקל. בנובמבר 2012 קיבל 'מענק יובל' נוסף בסך 8,800 שקל. שני המענקים הופיעו בתלוש השכר שלו.

כותבי הדוח מביעים חשד שאותם מענקי יובל הם כסות להעברות כספים שאינן כשרות. "לביקורת לא ברור כיצד מענק שכזה ניתן בסמיכות של שנתיים. עולה חשש כי סכומים אלו אינם משקפים את מטרתם", רמזו.

במשך 23 שנים התגורר רשלבך, המחזיק בדירה בבעלותו בפתח תקוה, בדירה גדולה של 150 מ"ר, במרכז הספורט שבבית חינוך עיוורים. אל הדירה הזאת צמודה דירה נוספת בגודל דומה שעל-פי הגרסה הרשמית הייתה אמורה לשמש לאירוח תורמים מחו"ל, אך בפועל שימשה לאירוח בני משפחתו של רשלבך. במסגרת שיפוץ שעבר מרכז הספורט בשנים 2012 ו-2013 הפכו הדירות הללו למשרדי העמותה. רשלבך מתגורר כיום בבית דיור מוגן בירושלים.

בשנת 2010 הוקמה ועדת איתור למנכ"ל חדש, במקום רשלבך, אך ההליך הוקפא ורשלבך מכהן בתפקיד למרות גילו המתקדם ביותר.

כותבי דוח הביקורת ציינו כי איתור מנכ"ל חדש, שיחליף את רשלבך, צריך להיות בראש סדר העדיפויות של העמותה. "על-פי הצהרת העמותה, אין נכונות ולא הוגדר תאריך יעד למציאת מחליף למנכ"ל, כך שכהונתו יכולה להיגרר למשך שנים רבות נוספות. דבר שאינו רצוי נוכח גילו המתקדם והתלונות שנכתבו כנגד תנאי העסקתו", לשון הדוח.

כאמור, אחד מן הנכסים שבבעלות בית חינוך עיוורים - דירת 3 חדרים ברחוב דגל ראובן - הושכרה על-ידי העמותה למנהלת בית הספר רחל סקרוביץ. תמורת המגורים בדירה שילמה סקרוביץ סכום של 600 שקל לחודש ברוטו. מסכום זה קוזזו מדי חודש כ-400 שקלים בגין הוצאות טלפון וחשמל, כך שההכנסה נטו מן הדירה הזאת לא עלתה על 200 שקל בחודש.

במקביל, דיווחה העמותה על הכנסות בסך 6,228 שקלים בשנה מן הנכס. ככל הנראה, תוך הצגת סכום הברוטו ולא את סכום הנטו שמגיע ל-1,200 שקל בשנה בלבד.

סקרוביץ מתגוררת בדירה המדוברת כבר יותר מ-13 שנים. כשמחשיבים את מחירי הדירות באזור - שעל פיהם ועל-פי הכנסות העמותה משכירות של נכסים אחרים אפשר להניח ששכירות של דירה דומה באזור הזה של ירושלים מגיע לכ-3,500 שקל בחודש - הרי שבכל חודש הפסידה העמותה סכום של כ-3,000 שקל. חישוב מהיר מגלה שבמהלך תקופת המגורים של סקרוביץ במקום הפסידה העמותה סכום של כחצי מיליון שקלים שהייתה יכולה לקבל כדמי שכירות ריאליים.

"לדעת הביקורת, מדובר בשימוש לא סביר בנכס זה", לשון הדוח.

מחברי הדוח מציינים כי במאי 2010 פרסמנו כאן, ב-News1, תלונה אודות העסקת אליעזר שוסהיים, אחיו של גזבר עמותת בית חינוך עיוורים, ד"ר אלי שוסהיים, כחשמלאי בבית חינוך עיוורים. זאת, מבלי שהתקיים מכרז על העבודה.

במהלך הביקורת הופנו אל העמותה שאלות אודות אישור העסקת שוסהיים ועל היקף ההתקשרות עמו. העמותה טענה כי העסקתו נעשתה משיקולי נוחות ו'עלות-תועלת', בשל העובדה שהוא מתגורר סמוך לבית חינוך עיוורים ולכן ניתן להקפיץ אותו לעבודות בהתראה קצרה. עוד נמצא כי בין השנים 2011 ו-2013 הועסק אליעזר שוסהיים (לייזר) בהיקף של אלפי שקלים בחודש, כאשר עלות שעת עבודה שלו עמדה על 220 שקלים.

"לדעת הביקורת, תשובות העמותה אינן מספקות ביחס להיקף הפעילות של הספק וקיים חשש של התנהלות בניגוד לחוק העמותות ולהוראות המינהל התקין", נכתב בדוח.

ממצאים נוספים נגעו להעסקת אריאל שוסהיים, בנו של הגזבר של העמותה, כספק שירותי מיחשוב. בין השנים 2010 ל-2013 העניק שוסהיים הבן שירותי מיחשוב בעלות של 12,700 שקלים לעמותת בית חינוך עיוורים. גם כאן, לא התקיים מכרז.

העמותה טענה בתגובה כי אריאל שוסהיים פיתח תוכנה ייעודית לניהול תרומות עבור בית חינוך עיוורים וכי רק הוא יודע לתפעל אותה. כותבי הדוח ציינו כי אומנם יש טעם לפגם בכך שבעת העסקתו בבית חינוך עיוורים כיהן אביו של אריאל שוסהיים כגזבר העמותה ובכך שלא נערך מכרז בטרם העסקתו, אך מנגד קבעו כי סכום העסקתו אינו מהותי. בשל העובדה ששוסהיים האב כבר אינו משמש כגזבר העמותה אין מניעה מהמשך ההעסקה הנוכחית של שוסהיים הבן.