הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   היסטוריה 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
להתכונן ליום שאחרי מולר
05/09/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
ספרים לילדים - לא עם חיות
05/09/2017   |   יפעת גדות
 
 
 
תזונה דלה בשומן - מסוכנת
05/09/2017   |   יפעת גדות
 
 
 
ניוטרון: 'נשק גרעיני שפוי'
05/09/2017   |   עמי דור-און
 
 
 
היכן ניצבת קוריאה הדרומית
05/09/2017   |   אריאל י' לוין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
צוות בית החולים פיינסטון עומד מימין דר לודביג גינצבורג ולידו הפיזיוטרפיסטית מרלנה שפיר [צילום: באדיבות משפחות שפיר-ליוור ארכיון רמות השבים]
סיפור בי"ח "בית פיינסטון" ברמות השבים
בית פיינסטון היה בית חולים שיקומי שהוקם בשנות ה-40 לחולים במחלות ממושכות ולנכים קשים. הוא פעל בין השנים 1944 עד איחודו בשנת 1959 עם בית החולים לוינשטיין ברעננה. סיפורו של מוסד רפואי זה שלא ידוע לרבים
צילום בית פיינסטון במסמך מטעם קרן נכות [צילום: באדיבות משפחות שפיר-ליוור ארכיון רמות השבים]

>
>
עם גידול האוכלוסייה בארץ הלכו התרחבו והתגוונו צרכיה הבריאותיים. היה צורך לטפל גם בתחלואה כרונית ובנכים קשים שהצריך טיפולים רפואיים מורכבים ויקרים יחסית להם קופת חולים לא הייתה ערוכה דיה. בשנת 1929 התכנסה ועידת קופת חולים ובן השאר החליטה להקים "קרן נכות" - קרן כספית שמטרתה לשלם למבוטחים בקופה עבור הטיפולים המורכבים שלהם נזקקו. אולם הסתבר שתשלומים אלו סיפקו מענה חלקי בלבד לבעייתם של המבוטחים ובהמשך החליטה 'קרן נכות' להקים מוסדות אשפוז משל עצמה עבור ציבור מבוטחי קופת החולים. בשנת 1941 החל לפעול המוסד הרפואי 'מעברים' ששימש כבית החלמה לחולי ריאה. בשנת 1942 נפתח גם בית החולים לחולי נפש 'גהה' ובשנת 1944 הוקם בישוב רמות השבים בשרון "בית פיינסטון" שהתמחה בטיפול בפגועי שיתוק ובחולים במחלות ממושכות.

לשם הקמת בית החולים פיינסטון רכשה ההסתדרות העובדים עוד ב-1943 אחד-עשר דונם פרדס ברמות השבים. בשלב הראשון הכיל בית החולים שמונה עשרה מיטות בהמשך הורחב המוסד נבנה מבנה חדש ומספר מיטות החולים הכפיל עצמו לכדי 36 מיטות.

החולים שהגיעו לבית חולים פיינסטון (יש הכותבים את שמו עם יוד אחת)היו נפגעי תאונות, פצועי מלחמות (מלחמת העולם השנייה ומלחמת העצמאות), ילדים שחלו בשיתוק ילדים (1950-1951) וחולים כרוניים.

בית החולים שכן בביתנים פזורים ללא ציוד משוכלל, עם סגל צעיר ולא מנוסה, אך נלהב ומסור לחולים על-פי עדויות מטופלים ששהו בו. "נוצרה בבית פיינסטון אוירה מיוחדת. כאן למדו המטופלים לחזור ולאהוב את החיים, הם קיבלו מוטיבציה ללמוד מקצוע מתאים לנכותם ולהתפרנס בכבוד ולשמוח. מכאן צמחה התורה שהנכה זקוק להבנה ולשיקום ולא לרחמים"...."(מתוך הספר 50+ יובל של מצוינות בשיקום לבית החולים לוינשטיין, 2010).

בשנות ה-50 הכיל בית החולים "בית פיינסטון" עשרות מיטות ונוספו אליו ילדים שחלו בשיתוק ילדים עקב מגפת הפוליו שפרצה בישראל בשנים 1949 - 1953.

לימים, בית החולים נעשה צר מלהכיל את כל הנזקקים לטיפולו. ב-1959 הוחלט להעבירו לבית לוינשטיין שהתפנה מחולי הריאות. ד"ר לודביג גינצבורג מנהל בית פיינסטון שהיה תושב כפר רמות השבים וכל צוותו ביניהם הפיזיותרפיסטית הראשית מרלנה שפיר, שהייתה אף היא תושבת רמות השבים עברו למתחם החדש ברעננה.

על האווירה המיוחדת ששררה בבית פיינסטון כותב ב-2009 י.ל תושב אחד הישובים באזור עמק איילון, שבשנות ה-50 טופל ב"בית פיינסטון". הדברים שכתב נשלחו אלי לפרסום על-ידי צוות מרכז תיעוד רמות השבים. וכך כותב ומספר י.ל: "בשנת 1952 בגיל 12 חליתי בשיתוק ילדים שפגע קשה בכל גופי. לאחר חודש של בידוד ביחידה לקרנטינה בביה"ח שערי צדק הישן בירושלים, הועברתי לביה"ח בית פיינסטון ברמות השבים. בביה"ח היו שתי מחלקות: מחלקת ילדים ששהו בה ילדים עד גיל 7 בערך, רובם נפגעי ה"פוליו".

במחלקה השנייה ועוד מספר ביתנים אושפזו מבוגרים שהיו זקוקים לשיקום לאורך זמן. הייתי צעיר החולים שאושפזו במחלקת המבוגרים.
לעומת ביה"ח שערי צדק של אותם הימים, בית פיינסטון היה ויישאר כל חיי כתחנה המשמעותית ביותר בחיי.

בבית פיינסטון קיבלתי את הטיפול והיחס הטובים ביותר שיכול אדם לבקש! נכון, היה לי רצון אדיר להחלים אבל היה זה צוות העובדים שאפשר לי לממש זאת! קיבלתי טיפולי פיזיותרפיה לפחות פעמיים ביום. פעם אחת לפני ארוחת הבוקר ופעם עד פעמיים במשך היום.
על טיפולי הפיזיותרפיה שלי הייתה אחראית אישה מדהימה: הגב' שפיר ז"ל. (מרלנה שפיר א.א)אישה גבוהת קומה ספורטאית אולימפית בעברה בעלת רגש וידע שכמוהו כמעט לא פגשתי. היה לה את אותו חוש המבדיל בין הפיזיותרפיסטים האומנים (בעלי המלאכה) לאומנים ( חולם - היוצרים). היא ידעה לחוש בדיוק מתי יש "פליקר" - זיע קל בשריר. היא הניעה את האבר הפגוע בגוף בדיוק באותו שבריר שניה של ה"פליקר" וגרמה ע"י כך לגרוי השריר ולחוש כאילו אתה הוא המניע את האבר המשותק. ... גב' שפיר השפיעה עלי רבות ועודדה לא לוותר, להילחם ולהשיג את המטרה.

במחלקת הריפוי בעיסוק הייתה עוד דמות מופלאה: שושנה שכונתה הירוקה בגין בגדי העבודה הירוקים שלבשה. גם היא נתנה את נשמתה לחולים.

מקומם של אנשי הצוות הנהדרים לא נבצר אף הוא: הם לא חסכו מאתנו דבר. נהפוך הוא: תמיד דאגו לוודא שלא יחסר לנו דבר. כאשר היו מגיעים בני משפחה לבקר אותנו ממרחקים, (לרובם לא היו אז מכוניות פרטיות). הם נאלצו ללכת מרחקים גדולים ברגל עד לביה"ח. תמיד הייתה לאנשי הצוות מילה טובה, כוס שתייה קרה בקיץ או חמה בחורף ולא פעם גם משהו קל לאכול.

תשעה חודשים שהיתי בבית פיינסטון. חזרתי לביתי מהלך בעזרת שני מקלות. המשכתי לקבל טיפולים באופן פרטי ובעיקר לתרגל לבדי.
בעזרת אבי ז"ל למדתי לרכוב על אופניים ולשחות. בגיל 17 התחלתי להתאמן בג'ודו ומאוחר יותר באומנויות לחימה נוספות. הגעתי בהם לרמות הגבוהות ביותר. הדגם של הטיפול בבית פיינסטון שימש נר לרגלי: הקמתי בירושלים בסוף שנות החמישים הקמתי בירושלים שבט של צופים נכים והעברתי קורסי הדרכה בשלוש הערים הגדולות בארץ.

לאחר שסיימתי את לימודי האקדמאיים וקורסי מדריכים ומאמנים במכון וינגייט, התחלתי לפתח יותר ויותר את תחום פעילותי באופן ישיר עם אנשים בעלי צרכים מיוחדים; גופניים, שיכליים ונפשיים.
למרות שפרשתי לגמלאות, המשכתי ועודני נותן קורסים וכותב בתחומים אלה (עליהם קיבלתי פרסים רבים בארץ ובעולם). אני מציין כל זאת לא ע"מ להתפאר אלא בכדי לציין ולהדגיש עד כמה משמעותית בחיי הייתה תחנת בית פיינסון ובעיקר אנשיה הראויים לזיכרון על פועלם הנפלא! עד כאן מכתבו של י.ל.

ד"ר לודויג גינצבורג

אחד מהדמויות הבולטות בחיי "בית פיינסטון" היה ד"ר לודויג גינצבורג תושב רמות השבים שהיה מנהל מוסד רפואי זה. וכאשר אוחד בית פיינסטון עם בית לוינשטיין מונה גינצבורג למנהל בית לוינשטיין.

לודויג נולד בגרמניה בשנת 1895. אביו ד"ר אלפרד גינצבורג היה ממיסדי בית החולים היהודי הראשון בפרנקפורט. בשנת 1933 עלה לוודוויג לארץ עם משפחתו והיה ממייסדי רמות השבים. הוא שימש כרופא משפחה בקופת חולים באזור רמתיים, כפר מלל ורמות השבים.וכך נכתב עליו לאחר מותו: "דמותו חיה בזיכרון ותיקי האזור: ג'ינג'י ממושקף ורזה, רכוב על חמור, כובע מצחייה שמוט, לבוש בגדי חאקי פשוטים כמו הפועלים והחקלאים שאותם שירת. הוא השרה אמון וביטחון בקרב חוליו והמעיט מאוד בשימוש בתרופות.

הוא האמין בכוח הטבע ובכוח הרצון של האדם יותר מאשר בריבוי נטילת תרופות. בשנת 1945, הקים את בית החולים הראשון בארץ לשיקום, "בית פיינסטון" ברמות השבים, בהיותו בן שבעים, קיבל ד"ר גינצבורג את פרס פליסקין על "מפעל חיים. גינזבורג נפטר ב-1976 והוא בן81 לערך במותו.

"נווה צאלים"

לאחר שבית החולים "בית פיינסטון" נסגר בשלהי שנות ה-50 ואוחד עם בית לוינשטיין ברעננה, נפתח ב1963 במקום ובמבנים בו שכן "בית פיינסטון", בית ספר ופנימייה "נווה צאלים" של התנועה הקיבוצית, המיועד לילדים הזקוקים למסגרת מיוחדת. המסגרת החינוכית יועדה לחמישים ילדים מקיבוצים מרחבי הארץ. כיום היא מאכלסת כשמונים ילדים ממקומות שונים בארץ.

תאריך:  19/04/2016   |   עודכן:  20/04/2016
אלי אלון

מועדון הבלוגרים עוקבים: 79לקבלת רשימות אלי אלון לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
סיפור בי"ח "בית פיינסטון" ברמות השבים
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
לאה פ.
19/04/16 11:33

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
שלושת העשורים האחרונים מאופיינים במודעות גדלה והולכת להשפעות של מפגעים סביבתיים על הבריאות. זה קורה בעולם, וזה קורה גם בישראל - ויש לכך דוגמאות רבות: זיהום נחל הקישון והסכנה לשוחים, לצוללים ולדגים בו ומפגעי האזבסט באזור נהריה. אתם ודאי זוכרים גם את ההתראות על תחלואה שמקורה בעבודה בכור הגרעיני בדימונה והחששות מקרינה אלקטרו-מגנטית משנאים, כבלי מתח גבוה ולוחות חשמל בבתי ספר ובבתי מגורים - וגם את המאבק נגד הקמת תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון, זיהום האוויר הפוטנציאלי לתושבי ערד כתוצאה מכריית פוספטים מתוכננת בשדה בריר, השפעות מחסור במגנזיום במי שתייה מותפלים וכמובן זיהום האוויר במפרץ חיפה שעולה באחרונה לכותרות בתדירות גבוהה מתמיד.
"רומיאו ויוליה" של ויליאם שייקספיר זכו לגרסאות רבות בתחום המחזות, מחול ומוזיקה. האופרה של המלחין הצרפתי שארל גונו העולה באופרה הישראלית היא הפקה מענגת, איכותית ומרגשת.
19/04/2016  |  חיים נוי  |  כתבות
השופט: ארז נוריאלי, בית משפט השלום בפתח תקוה
19/04/2016  |  איתמר לוין  |  כתבות
קערת הפסח הייתה הגיבורה המרכזית של החג, קערה שהייתה הזוהר הנסתר של לילד הסדר.
18/04/2016  |  הרצל חקק  |  כתבות
הזווית הנשית של שמחת הנישואין תיחשף לראשונה בתערוכה ייחודית שתיפתח ב-24 בחודש זה (אפריל) במוזאון לתרבות הפלשתים באשדוד.
18/04/2016  |  ראובן לייב  |  כתבות

פורומים
היסטוריה
כתבות מקודמות
צוות חדשות עולם
הביטוחים שיגנו על הכסף שלכם - המדריך למתחיל
AIG
טיפים חשובים לפני שרוכשים דירה
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט