יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס יוצא בסוף השבוע לקהיר לדיוני הליגה הערבית על היוזמה הצרפתית והוא ייפגש עם הנשיא עבד אלפתאח א-סיסי. על-פי מקורות פלשתינים בכירים, עבאס לא עודכן מראש על נאומו המפתיע בשבוע שעבר של נשיא מצרים, ותהיה זו ההזדמנות הראשונה שלו לשמוע על היוזמה המצרית מפי הנשיא עצמו.
עבאס לא היה בסוד סדרת המגעים שקיימו
טוני בלייר, עו"ד יצחק מולכו ושר החוץ
ג'ון קרי עם הנשיא המצרי בשבועות שקדמו להודעה על היוזמה.
שר החוץ המצרי סאמח שוכרי הכחיש ב-25 במאי באופן פומבי את הידיעות בתקשורת הישראלית על הכנות במצרים למפגש משולש בין הנשיא א-סיסי לראש הממשלה נתניהו ויו"ר הרש"פ עבאס.
מקורות מצריים מסרו כי יוזמתו של הנשיא א-סיסי היא האלטרנטיבה הטובה והחזקה ביותר לכישלון הצפוי של היוזמה הצרפתית שישראל דחתה על הסף ובכך למעשה קטנו מאוד סיכוייה להצליח.
אולם למרות שהרש"פ מיהרה לברך על נאום הנשיא המצרי, ההנהגה הפלשתינית חוששת מהיוזמה המצרית בעיקר משום שעיתוייה מתנגש עם היוזמה הצרפתית. עבאס חושש שהיוזמה המצרית עלולה לאפשר לישראל פתח מילוט מהיוזמה הצרפתית לעבר יוזמתו של הנשיא א-סיסי שהיא יותר נוחה לה.
היוזמה הצרפתית בנויה על עיקרון בינאום מעשי של הבעיה הפלשתינית בהתבסס על הטענה כי הבעיה הפלשתינית איננה בעיה אזורית, אלא בעיה בינלאומית. לכן היוזמה המצרית לכינוס ועידה אזורית ולא בינלאומית מתאימה יותר לישראל מכיוון שאין לה מאפיינים בינלאומיים.
עבאס מנסה לבנאם את הסכסוך בעוד ישראל מתעקשת להשאיר את הסכסוך בתחום הבילטראלי בינה לבין הפלשתינים מכיוון שההחלטות הבינלאומיות הן חד-צדדיות, והיא מאמינה כי הצלחת התהליך המדיני תלויה במשא-ומתן ישיר בין הצדדים ולא בפתרון בינלאומי כפוי.
החששות הפלשתינים מהיוזמה המצרית אינם רק לגבי ההיבט הישראלי של היוזמה אלא גם מההיבט הפנים הפלשתיני. אחד מעמודי התווך של היוזמה המצרית הוא השגת פיוס לאומי בין פתח לחמאס כדי שניתן יהיה להציג בפני ישראל עמדה פלשתינית מאוחדת על אופי הפתרון.
מצרים כבר השיגה בעבר הסכם פיוס בין פתח לחמאס המכונה "הסכם קהיר", אך הוא קרס וכל הרעיונות למנגנונים שונים ליישם אותו בשטח לא צלחו.
א-סיסי יצטרך לרכך את העמדות של חמאס כדי להביא לפיוס לאומי פלשתיני, לפחות למראית עין. יש בידו את המנגנונים לכך, אך עבאס רוצה לוודא שהדבר לא יבוא על חשבון האינטרסים של הרש"פ.
היוזמה המצרית מסמלת את חזרתה של מצרים למלא תפקיד חשוב בתהליך המדיני במזרח התיכון. במשך שנים רבות היא הובילה את המלחמות נגד ישראל, אך היא גם הייתה המדינה הערבית הראשונה שחתמה הסכם שלום עם ישראל. בעקבותיה הגיעו ירדן וגם אש"ף שחתם על
הסכם אוסלו, שאמור היה להיות מהלך ראשון לקראת הסדר קבע בין ישראל לפלשתינים.
הנשיא המצרי זיהה הזדמנות לחזק את מעמדה של מצרים דרך הבעיה הפלשתינית. היוזמה המצרית גם תסייע לו לבלום את מאמציה של טורקיה, להשיג בתיאום עם חמאס דריסת רגל ברצועת עזה.
על-פי מקורות פלשתינים, עבאס חושש גם מהידיעות שנפוצו באמצעי התקשורת, כי היוזמה המצרית תכלול שינויים ביוזמת השלום הערבית ובמיוחד בריכוך הסעיף העוסק ב"זכות השיבה" כדי שישראל תוכל לדון בה. עבאס ירצה לוודא שכל שינוי ביוזמת השלום הערבית ייעשה בתיאום עימו ובהסכמתו. חששותיו של עבאס הם כי גם מדינות ערב המתונות ובראשן סעודיה רוצות לנצל את היוזמה המצרית כדי להתקרב יותר לישראל ולהדק את היחסים עמה, שמתקיימים כעת בחשאי. לדעתו של עבאס, ישראל מעוניינת בנורמליציה עם מדינות ערב יותר מאשר היא מעוניינת בהסדר עם הפלשתינים, והיא עלולה לנצל את היוזמה המצרית למשיכת זמן ולהשגת נורמליזציה חלקית "על גבם" של הפלשתינים.
למרות כל חששותיו של עבאס הוא לא יוכל למנוע או לעכב את היוזמה המצרית. היא כבר יצאה לדרך. הנשיא א-סיסי לא יוכל לחזור בו מנאומו ועבאס יהיה חייב להתחשב באינטרסים המצריים.
עבאס לוקח בחשבון גם את היחסים ההדוקים של א-סיסי עם מחמד דחלאן, יריבו הפוליטי המר של עבאס, ואת העובדה כי הנשיא המצרי רואה בדחלאן את המועמד המתאים להחליפו, לכן סביר להניח כי יו"ר הרש"פ איננו מעוניין בעימות עם הנשיא על יוזמתו והוא יעשה הכל כדי "ליישר קו" עם היוזמה המצרית.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
