|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
סיפור חייו של הצייר ירון ספיר
|
בסדרה "לונדון פינת בן יהודה" העוסקת בשפה העברית מתחקה-עוקב איש התקשורת, ירון לונדון אחר השם ירון ● מתברר, לפי בדיקות במשרד הפנים וכדומה, כי ככל הנראה ירון ספיר ממשמר העמק הוא הירון הראשון בארץ וכנראה גם בעולם
|
|
ירון ספיר [צילום: באדיבות גאולה פרידלנדר]
|
|
|
|
|
ביום ה' הקרוב (14.7.16) יערך בקיבוץ משמר העמק ערב לזכרו של הצייר ירון ספיר בן קיבוץ משמר העמק שהלך לעולמו בחודש שעבר והוא בן 80 במותו. ככל הנראה היה הירון הראשון בארץ ובעולם. ירון ספיר נולד בשנת 1936. גדל וחי בקיבוץ משמר העמק. את לימודיו עשה במוסד החינוכי בקיבוץ. בצעירותו היה חבר בקבוצת הפועל משמר העמק באתלטיקה קלה והשתתף כקופץ לגובה בתחרויות ארציות ואף זכה בכמה מהן במקומות ראשונים. הישגיו הספורטיביים של ירון מסוקרים במדורי הספורט של העיתונים דאז. כך למשל, ב עיתון "דבר" מתאריך 19 באפריל 1954 מופיעה ידיעה מאת הכתב ש.מוזר בזו הלשון: "כ-80 אתלטים מאזורי חיפה והגליל המערבי תיחרו בשבת באצטדיון העירוני בחיפה, במסגרת האליפויות האזוריות של "הפועל". את התוצאה הטובה ביותר השיג הנער ירון ספיר ממשמר העמק, שניתר לגובה 1,69 מ.'" בסדרה "לונדון פינת בן יהודה" העוסקת בשפה העברית מתחקה-עוקב איש התקשורת, ירון לונדון אחר השם ירון. מתברר, לפי בדיקות במשרד הפנים וכדומה, כי ככל הנראה ירון ספיר ממשמר העמק הוא הירון הראשון בארץ וכנראה גם בעולם. |
|
|
|
|
| "עשרות סדרני משמר העמק ששמרו אמש על מבואות הקיבוץ עמדו חסרי אונים מול הסתערות אלפים שהגיעו מכל רחבי הארץ, במכוניות פרטיות, באוטובוסים ובמשאיות כדי לחזות בהצגה "טיל אוילנשפיגל". | |
|
|
|
|
ההצגה "טיל אוילנשפיגל" זכתה להצלחה רבה. אלפים נהרו מכל יישובי האזור ואף ממקומות מרוחקים בארץ למשמר העמק כדי לחזות בה
|
| ▪ ▪ ▪ |
בשנת 1955 כשהיה ירון בן 18 לערך שיחק בתפקיד הראשי של ההצגה "טיל אוילנשפיגל" אותה ביימה הבמאית והמחזאית המיתולוגית שולמית ("מיתה") בת-דורי ממייסדות משמר העמק. ההצגה הוצגה ברחבת המוסד החינוכי במשמר העמק לרגל השלמת בית התרבות המקומי (המועדון לחבר). בנוסף לירון ספיר, שגילם בהצגה את "טיל אוילנשפיגל", השתתפו בהצגה מיכה לין בתפקיד המושל הספרדי, גליה גור, דינה כספי, יוחנן ארזי, אסתר בונם, פולי יעקב פדן, רחל אשכולות, עוזי פז, רינה שפיר, ברונקה בזנר, הגר ארנון, גדעון שניר, חיים שלם, ונוספים. את המוזיקה להצגה עיבד בנימין עומר "חתולי", אביו של המשורר ע. הלל. ההצגה זכתה להצלחה רבה. אלפים נהרו מכל יישובי האזור ואף ממקומות מרוחקים בארץ למשמר העמק כדי לחזות בה. הקהל ישב על ספסלי עץ תחת כיפת השמים. בגיליון עיתון "על המשמר" משנת 1955 התפרסמה ידיעה על האירוע תחת הכותרת: "הסתערות המונית אמנותית על קיבוץ משמר העמק". בגוף הידיעה מדווח בזו הלשון: "עשרות סדרני משמר העמק ששמרו אמש על מבואות הקיבוץ עמדו חסרי אונים מול הסתערות אלפים שהגיעו מכל רחבי הארץ, במכוניות פרטיות, באוטובוסים ובמשאיות כדי לחזות בהצגה "טיל אוילנשפיגל". הביקוש לכרטיסים היה כה רב עד כי קיבוץ משמר העמק החליט לקיים שתי הצגות נוספות של "טיל אוילנשפיגל". הערכה היא כי בהצגות "טיל אוילנשפיגל" שנערכו במשמר העמק חזו כ-40,000 צופים, מספר גדול ביותר ביחס לגודל האוכלוסייה בארץ דאז.
|
|
ב-1961 נסע לפריז באישור הקיבוץ ולמד ליטוגרפיה באקדמיה לאמנויות - בוזאר בפריז
|
| ▪ ▪ ▪ |
ירון הרשים כנראה בהצגה וזכה לשבחים על הופעתו בה. דבר הופעתו של ירון ספיר הגיע כנראה לידיעת גופי הבידור והתרבות בצה"ל וכאשר הגיע מועד גיוסו לשירות צבאי סדיר הוצע לו להצטרף ללהקת הנח"ל אולם ירון דחה זאת. בהמשך צורף ללהקת פיקוד מרכז ובהמשך עזב להקה זו ואת רוב שירותו עשה כחייל רגיל בנח"ל. מכריו של ירון מספרים על איש צנוע, המסתפק במועט. הציור היה אהבת חיו והוא החל לצייר כבר בילדותו. הקיבוץ הכיר בכישרון ויכולת הציור שלו ולאחר שהשתחרר מצה"ל למד בשנת 1959 באישור והסכמת הקיבוץ אצל הצייר הנודע יחזקאל שטרייכמן במסגרת קורס של ההתיישבות העובדת. קודם לכן למד ציור אצל הצייר הנודע מרסל ינקו. ב-1961 נסע לפריז באישור הקיבוץ ולמד ליטוגרפיה באקדמיה לאמנויות - בוזאר בפריז. לאחר כשתי שנות שהות בצרפת שב ארצה לקיבוצו משמר העמק. הוא עבד במטבח ובמקומות נוספים בקיבוץ, לצד עבודתו בקיבוץ איפשר לו הקיבוץ תנאים לצייר ואף סייע לו בהצגת ציוריו בתערוכות שונות.
|
|
|
מספר תערוכות [צילום: באדיבות גאולה פרידלנדר]
|
|
|
|
|
|
|
| שנתיים לפני מותו קוטלגו ונערכו ציוריו על-ידי אוצרת האמנות דפנה דורון מקיבוץ משמר העמק והופק אלבום מקיף של מפעל חייו האמנותי. צילם את העבודות יונתן ארנון. | |
|
|
|
|
"רוב עבודותיו מצוירות בגירי שמן, אקוורל, דיו וגרפית על גבי בריסטול ודיקט. למראית עין, נראים ציוריו מופשטים אך תמיד מבצבצות מן המופשט דמויות"
|
| ▪ ▪ ▪ |
ירון הציג מציוריו בשורה של תערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד. ב-1966 הציג בתערוכת יחיד ב"גלריה לאמנות חדשה" ביפו (היום ביתה של האמנית אילנה גור) ב-1972 הציג בתערוכת יחיד בגלריית "דוגית" בתל אביב. ב-1974 הציג תערוכת יחיד שוב ב"דוגית". בשנות ה-80 הציג מספר פעמים ב"בית שאגל" בחיפה, בתערוכות קבוצתיות של אמני הצפון. ב-1991 הציג בתערוכת יחיד בגלריה שבגבעת חביבה. אותה שנה הציג גם בבית וילפריד שבקיבוץ הזורע בתערוכת יחיד. ב-1992 הציג בתערוכת יחיד בגלריה שבקיבוץ מחניים. ב-2009 הציג ירון בתערוכה קבוצתית "נייר-פאפיר" בגלריה ליאונרדו. כן הציג מציוריו במספר תערוכות קבוצתיות של אגודת הציירים והפסלים הארצית והשתתף בתערוכה שפתחה את גלריית הקיבוץ במשכנה הנוכחי. וכך נכתב על ירון ויצירותיו באתר גלריית משמר העמק: "רוב עבודותיו (של ירון א.א) מצוירות בגירי שמן, אקוורל, דיו וגרפית על גבי בריסטול ודיקט. למראית עין, נראים ציוריו מופשטים אך תמיד מבצבצות מן המופשט דמויות - עיתים לכודות ועיתים עטופות ומוגנות, מחוללות - ביחד ולחוד, נמצאות בסחרור מתמיד על קרקע לא מוצקה, על נדנדת החיים, מחפשות את האיזון. החלל בציוריו לא מוגדר והאוביקטים החצי מופשטים מרחפים ויוצרים אוירה תאטראלית מטאפיזית וחלומית". שנתיים לפני מותו קוטלגו ונערכו ציוריו על-ידי אוצרת האמנות דפנה דורון מקיבוץ משמר העמק והופק אלבום מקיף של מפעל חייו האמנותי .צילם את העבודות יונתן ארנון. במחצית יוני 2016 נפטר ירון ספיר ממחלת הסרטן בה לקה והובא לקבורה בבית העלמין במשמר העמק. ירון היה נשוי לאשת התיאטרון אורנה ספיר-קם, בתה של הבמאית והמחזאית שלומית בת-דורי ולהם שלושה ילדים.
|
|
| תאריך:
|
13/07/2016
|
|
|
עודכן:
|
13/07/2016
|
|
אלי אלון
|
|
סיפור חייו של הצייר ירון ספיר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
למתעניינים ראו
|
21/07/16 00:20
|
|
אגף המודיעין של צה"ל הטעה את המדינה פעמיים במלחמת יום הכיפורים: פעם אחת, כאשר הבטיח שלא תפרוץ מלחמה לפחות עד 1975, כי עד אז לא יהיה למצרים נשק שובר שוויון אווירי, ובלעדיו מצרים לא תצא למלחמה; ובפעם השנייה, כאשר נכשל להבין שברית המועצות סיפקה למצרים נשק שובר-שוויון. ביקורת חריפה זאת השמיע קצין בכיר באמ"ן, לשעבר, סא"ל (דימ') אלי דקל-דליצקי. הוא דיבר בסדנת אלפרדו למלחמה הבאה, שנערכה בספרייה הציבורית "לדורות" בלוד על הנושא: "מה מחפשת רוסיה במזרח התיכון".
|
|
|
|
|
האופרה' דולי הפנינים' נכתבה על-ידי ביזה בשנת 1863 כתולדה של תקציב קטן.תיאטרון בפריז הזמין מלחינים שקיבלו פרס רומה לכתוב אופרה עם תקציב מועט. בסופו של דבר היא הוצגה במתכונת הרגילה בתיאטרון אחר ולא זכתה להצלחה גדולה. בארץ היא הוצגה באופרה של אדיס דה פיליפ לפני למעלה מ50 שנה כאשר השתתף בה פלסידו דומינגו אז זמר צעיר לא מפורסם ששהה בישראל ושר תקופה מסוימת באופרה שלה.
|
|
|
|
|
רוצים להשתתף בניסוי? בשעה הקרובה השתדלו שלא להשתמש במוצר מפלסטיק. סביר מאוד להניח שתוך כמה דקות תגלו שנכשלתם. אין יום שבו אנחנו לא משתמשים במוצרים שעשויים פלסטיק. הפלסטיק נפוץ כל כך בשל עלותו הנמוכה ותכונותיו השימושיות הרבות: עמידות בפני כימיקלים, בידודם, אי-הולכה חשמלית ויחס משקל-חוזק גבוה. לצד יתרונות אלה, הפלסטיק הוא מטרד סביבתי משמעותי, בין היתר, בשל איכותם הנמוכה של תוצרי המִחזור, שמתאימים לשימוש חוזר יחיד בלבד. בשעה ששיעור המִחזור העולמי של מתכות ונייר הוא מעל 50 אחוז, הרי שבשנת 2013 נאספו למִחזור רק 14 אחוז מכלל אריזות הפלסטיק המיוצרות בעולם. שאר האריזות מוטמנות בקרקע (כ-40 אחוז), זולגות ממערכות איסוף הפסולת לסביבה (32 אחוז) או מומרות לאנרגיה על-ידי טיפול במבערות (14 אחוז). מובן שכל החלופות האלו יוצרות בעיות סביבתיות.
|
|
|
|
|
לספר "כיפת ברזל" ניגשתי בזהירות. ככלל איני מתלהב מספרים הנכנסים לקטגוריה של עיתונים, כלומר עוסקים בהווה. ספר נדרש בדרך כלל לבשלות מסוימת של האירועים והיא מושגת בדרך כלל כעבור זמן. לכן גם הופתעתי לטובה על-אף החששות הראשונים שלי.
|
|
|
|
|
במלאת שנתיים להכרזה על הקמת 'המדינה האיסלאמית' כבסיס לח'ליפות ולהכתרת אבו בכר אל בגדדי כח'ליף, מתבקשת הערכה למצבו של המיזם הייחודי הזה. בניגוד לשנה הראשונה לפעילותה של 'המדינה האיסלאמית', שבמהלכה נוצר לה דימוי של ישות מצליחה ומתפשטת, נראה כי בפועל היא מתרחקת מהגשמת החזון של הקמת הח'ליפות בלב הלבנט. כך, בחודשים האחרונים דווח על אודות כישלונותיה הצבאיים של 'המדינה האיסלאמית' ברחבי המזרח התיכון:
|
|
|
|
|
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
