"לצאת מהארון" העולה בתיאטרון בית ליסין היא פנינה קומית, מצחיקה עד דמעות ועם זאת משגרת חיצים חדים לעבר ההומופוביה ודעת הקהל על מה שמכונה חריגה מינית. ההצגה היא קולחת, מבוצעת במקצועיות רבה ומענגת ועם זאת מחדדת את דעת הקהל על הומופוביה והיחס כלפי הומוסקסואלים.
המחזאי הצרפתי פרנסיס ובר משגר עוד מחזה נוטף צחוקים ומבדר מאוד. העלילה עוסקת בפיניון, חשב כספים במפעל לייצור קונדומים העומד בפני פיטורין בשל צמצומים בכוח האדם. שכנו, בלון, גיי שהגיע זה עתה לבית המגורים, מייעץ לו להדליף כי הוא בעצם הומוסקסואל וכך יימנע המנהל לפטר אותו מחשש לתגובות זועמות מצד המגדר שעלול לצאת בהפגנות נגד המפעל. פיניון שהוא סטרייט לחלוטין, נאלץ להסכים לפרסום תמונה כוזבת שלו שבה הוא מתעלס עם גבר בלבוש מינימאלי.
העצה הועילה, אלא שמכאן ואילך מקבלת העלילה סחרור ויחד עם כל הדמויות הפועלות, לוקה הקהל בהתקפת צחוק בלתי פוסקת. הגדיל לעשות אחד מהצופים בשורה לידי שגעה בקול צחוק פרוע וצווחני, מדביק את שאר הצופים שבקושי עצרו נהירה המונית לחדרי השירותים.
הבמאי אופיר אלון, רב אמן במלאכת הלהטוט של הצגות כאלה, הצליח להפיק מחזה קולח, ביצוע משכנע ויכולות קומיות מופלאות מלהקת השחקנים, מבלי לגלוש למדרונות בשל אופי ההצגה ותוכנה.
יניב ביטון מגלם את פיניון באורח משובח ואמין. הוא מצליח להתפרע על הבמה בעיקר בזכות יכולת האיפוק שלו והרצינות לכאורה.
דב נבון הוא השכן, בלון, יועץ הסתרים של פיניון שבזכותו נמנעים הפיטורים, אך המפעל ועובדיו נכנסים לסחרחורת קומית. דב נבון הוא שחקן מקסים, מוכשר ומקצועי שמבצע את התפקיד באורח נהדר.
חי מאור, סנטיני, מנהל כוח האדם, גונב את ההצגה בדמות האיש שמתעב הומוסקסואלים והופך שומו שמיים לדמות שכלל לא חלם עליה. חי מגיש משחק נפלא.
מאיה בכובסקי הנהדרת מגלמת את אריאן חשבת כספים זוטרה ואת אשתו של סנטיני. מאיה מפליאה לגלם את הדמויות ומצטיינת בתפקידים השונים במהותם זה מזה .
מיכל שטמלר משובחת כורוניק מנהלת הכספים שעומדת על האמת בפרשה ומשחקה הוא נעים, מקסים ומקצועי.
עמי ויינברג מגלם את המנהל שחרד לגורל המפעל, משנה דעות והתנהגויות ומשחקו מוצלח מאוד.
רועי ויינברג מגלם את גיום, מנהל השיווק והוא מגיש משחק מוקפד, בהיר וברור ויש לו יכולת מקצועית וכישרון משחק מעולה.
דימה שבצ'נקו, אלוף אירופה בהתעמלות על עמוד, מגלם באורח מצוין שלל תפקידים . הוא מרגש במיוחד כאח במחלקה סגורה.
אלי ביז'אווי אחראי לתרגום קולח ומבריק.
אורנה סמורגונסקי עצבה את התפאורה המאוירת והמקסימה ואת התלבושות היפות והייחודיות, לרבות כובע הכובעון.
אביב קורן אחראי למוזיקה הענוגה והמקפיצה. קרן גרנק עצבה את התאורה הראויה.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
