|   15:07:40
דלג
  אלי אלון  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

האתר "חאן זרעוניה" הפך לבית דירות לעשירים

האתר ההיסטורי חאן זרעוניה בבנימינה הפך לבית דירות פרטי של עשירים הוא הועבר בהסכם חכירה בחסות המדינה לזאב ושולה מוזס מבעלי ידיעות אחרונות לשעבר. איך נכס היסטורי מסוג זה מגיע בחסות המדינה לידיים פרטיות ולא לנחלת הכלל
22/08/2016  |   אלי אלון   |   כתבות   |   תגובות
[צילום: אלי אלון]

בפאתי בנימינה המערביים ברחוב שיבולת שוכן, על גבעה, אתר היסטורי שנקרא חאן זרעוניה, זהו מבנה מרובע שהוקם לפני למעלה מ-150 שנה עם חצר פנימית המשתרע על מתחם שטח גדול יחסית של כ-4 דונם ואולי אף יותר.

המדובר באתר בעל ערך היסטורי. כאן פעלה בראשית המאה ה-20 חווה חקלאית של יק"א (פיק"א) שבה עשו את צעדיהם הראשונים בארץ חקלאים עד להתיישבותם בבנימינה ובישובים אחרים בארץ. בהמשך הפכה פיק"א את המקום לחוות ניסיונות לגידולים חקלאים.

איך נכס היסטורי זה עובר לידיים פרטיות?

למרות היותו של "חאן זרעוניה" אתר בעל ערך היסטורי שעל אדמות המדינה שאמור להיות לנחלת הכלל. הועבר המקום בשנת 2005 (בהסכם חכירה) בחסות המדינה ובאישור המועצה המקומית בנימינה והמועצה לשימור אתרי מורשת, לזאב ושולה מוזס תמורת סכום של כ-2.66 מיליון דולר (כך לפחות נמסר בזמנו בעיתונות) והמקום כיום הוא למעשה בבעלותם הפרטית ומאחר שכך אין אפשרות לכפות עליהם להתיר כניסת מבקרים לאתר ההיסטורי. אפילו ב"שבוע שימור אתרים" בו נפתחים ברחבי הארץ אתרי שימור לקהל הרחב לא נפתח אתר חאן זרעוניה לציבור אלא רק הבאר האנטילית הסמוכה אליו . פניתי בזמנו לראשי השימור בבנימינה ושאלתי מדוע אינכם פותחים לפחות בשבוע השימור את אתר חאן זרעוניה. התשובה שקיבלתי" אדוני זה מקום בבעלות פרטית".

זמן מה לאחר הרכישה ולאחר שהתחייבו לשמר את המתחם וצביונו המקורי החלו להבנות בתוך המתחם ההיסטורי מספר דירות מגורים רחבות ידיים ויוקרתיות בגובה של שתיים-שלוש קומות ויותר עם מרפסות גג רחבות ידיים.. במקביל נערכו עבודות שימור ושיחזור של המקום עליהם פיקח ואותן ליווה רן חדוותי, איש קיבוץ עין שמר שכיהן באותה תקופה כמנהל מרחב דרום חיפה של המועצה לשימור אתרי מורשת. אדריכל השימור של המתחם היה איל זיו. את התיעוד ההיסטורי למקום ערך ד"ר אבי ששון. באפריל 2011 השתתפתי בסיור מורשת במקום של חברי המועצה לשימור אתרים באותה עת הבנייה הייתה בעיצומה. מדריך הסיור סיפר למבקרים כי המקום יהיה פתוח ונגיש לציבור וכי במקום יוקם מרכז מבקרים לרשות הציבור. נכון להיום ככל שידוע לי אין אפשרות לאזרח מן השורה לבא ולבקר במקום בלי אישור של בעלי הבית. וגם אין במקום מרכז מבקרים קלאסי המקובל באתרי מורשת. יש אומנם אולם אירועים קטן אולי במסגרתו הוא יפתח בעתיד. ועל זה נאמר נחיה ונראה.

מתחם חאן זערוניה כיום

ביקרתי בימים אלה, אוגוסט 2016 בחאן זרעוניה ברחוב שיבולת בבנימינה. כאשר הגעתי למקום שהתה בחצר הבית אישה צעירה שהזדהתה כקרובת משפחה של בעלי הבית. התפתחה שיחה קצרה .סיפרתי לה שביקרתי במקום לפני מספר שנים ושאלתי אם יש אפשרות לבקר ולו לכמה דקות במתחם החאן. היא הסבירה לי באדיבות כי המקום הוא בבעלות פרטית וכי אין אפשרות לבקר בו. המתחם עצמו מרשים ומזכיר טירה אירופית יותר מאשר חאן עות'ומאני. בצדו המערבי וכן בצדו הדרומי של המתחם ניבנו מספר דירות מגורים רחבות ידיים ויוקרתיות בגובה של שתיים-שלוש קומות ויותר עם מרפסות גג רחבות ידיים. מאחד מחלונות בתי המגורים בקומה השנייה ממש מעל חזית הכניסה לבית (מכיוון רחוב שיבולת) משתלשל עץ גדול ששורשיו גדלים בתוך הבית. רן חדוותי מהמועצה לשימור אתרי מורשת הסביר לי בזמנו שהחלטה להשאיר את העץ היא של שולה (מוזס), והיא רוצה שהבית יראה טבעי ולכן לא נגעה בעץ שגדל שם. יש הטוענים כי מבני הדירות רחבות הידיים המתנשאות לגובה רב יחסית והתוספות שנוספו למתחם פוגעות בצביונו המקורי של האתר ההיסטורי.

בכניסה למבנה חאן זרעוניה המשוחזר דלת עץ גדולה ומרשימה וכן שלוש תיבות דואר גדולות שכנראה מיועדות לעיתונים מחוץ לגדר הבית מול הכניסה למתחם הוצב שלט כחול של המועצה לשימור אתרי מורשת בשיתוף משרד התרבות והמועצה המקומית בנימינה ובו הסבר היסטורי על המקום. בנוסף להסבר ההיסטורי מצוין בשלט בפרוש בזו הלשון כי "המקום עבר לידיים פרטיות וכיום הוא משמש כבית מגורים פרטי". אולי נכתבו הדברים כדי למנוע אי-הבנות ושהציבור הרחב לא יחשוב חס ושלום שמדובר באתר היסטורי ציבורי.
מתווכי נדל"ן אומרים כי זאב ושולה מוזס עשו עסקת נדל"ן מצוינת וכי המקום שווה כיום פי כמה וכמה יותר מאשר הסכום בו קנו את המקום. הם הרוויחו והציבור איבד נכס היסטורי. עלפי דיווחי העיתונות עברו להתגורר במקום רונית ואייל קן, שכיהנה כממונה על ההגבלים העסקיים במשק בשנים, 2011-2005. בעלה אייל קן כיהן בתפקידים בכירים בקבוצת ידיעות אחרונות ומשמש בתפקידי ניהול בכירים במשק.

סיפורו ההיסטורי של חאן זרעוניה

חאן זרעוניה הוקם בשלהי המאה ה-19 על-ידי העות'מניים כבית אחוזה פרטי של אפנדי בוסני בשם סאדק פאשה. החאן נקרא זירעוניה על שם הדגן באזור או זרקוניה על שמו של ואדי זרקא - נחל התנינים, הזורם מצפון. בראשית המאה ה-20 רכשה יק"א את האתר. ב-1920 התיישבו בחאן שתי קבוצות עבודה, הקבוצה הקליפורנית –צעירים מארץ ישראל שיצאו לקליפורניה על-מנת ללמוד חקלאות והקבוצה ההולנדית–צעירים ממזרח אירופה שהיגרו להולנד ובמהלך מלחמת העולם הראשונה התאגדו והכשירו עצמם להתיישבות בארץ ישראל. הקבוצות שהו במקום כמה שנים ואחר כך התיישבו במושבה החדשה בבנימינה.

בתקופת המנדט הייתה חוות זרעוניה תחנת ניסיונות לגידול פרחים ובהם יסמין לתעשיית בשמים גפנים ועצי פרי שונים. כאשר המים להשקיה נשאבים מבאר אנטוליה ומבריכת מים הצמודה למבנה. ותיקי בנימינה מספרים כי בריכת המים שימשה גם כבריכת שחייה עבור צעירי המקום. בחוה הוקמה גם משתלת עצי אקליפטוס לייעור חולות קיסריה.

בשנות ה-20 של המאה שעברה התמנה ד"ר גוסטאב רייך (אליקים נגיד)אגרונום שעבד בפיק"א כמנהל חוות הניסיונות בזרעוניה. הוא התגורר במקום עם משפחתו עד לסגירת החווה.

במקום נערך סקר ארכיאולוגי ונמצאו סביב המבנה חרסים שונים מן התקופה הביזנטית יש להניח כי כמו אתרי התיישבות רבים מן התקופה העות'מאנית גם אתר חאן זרעוניה יושב על שריד אתר אתר קדום.

עד שנות ה-60 היה המקום עזוב. בשנות ה-60 עברו להתגורר במקום זוג חרדי בעסקת חליפין עם המדינה והוא נרשם כמיועד לשימור. בתקופה זו עבר המקום כמה שינויים כמו הוספת רצפות שיש וגג רעפים. בהמשך נקלע הזוג לחובות. המבנה שועבד לבנק אגודת ישראל והוצא למכרז.

מבנה אתר חאן זרעוניה היה אומנם מוזנח ונטוש במשך שנים רבות אולם באופן יחסי נשמר היטב מבחינה פיזית ואדריכלית, להוציא אולי את האגף הצפוני שניזוק ככל הנראה מהפצצות. עם השנים. נעשו ניסיונות לצייר מצב קטסטרופלי של המקום שיתכן שמקורם בגורמים אינטרסנטיים כאלה ואחרים.

בספטמבר 2005, הוציא כונס הנכסים של הבנק את הנכס למכרז ו-60 הצעות הוגשו לוועדת המכרזים. לבסוף זכו במכרז זאב ושולה מוזס מבעלי ידיעות אחרונות לשעבר.

השאלה שעולה היא, כיצד עובר נכס כזה, בעל ערך היסטורי שהוא של כולנו, לידיים פרטיות עוד בחסות המדינה ואישור ועדות התכנון והשימור? אין לי טענות לבעלים שקנו את הנכס. אני מניח שהעסקה שעשו היא חוקית ולגיטימית. הטרוניה מופנית למדינת ישראל על שאפשרה העברת הנכס ההיסטורי לבעלים פרטיים במקום להעבירו לרשות הציבור והנאתו. מצב הפיזי של אתר חאן זרעוניה היה במצב טוב יחסית וניתן היה לשקמו בסכומים לא גבוהים במיוחד באמצעות תרומות ונדבנים וגופי שימור.

אם אכן נחתם הסכם כלשהוא בין הגופים המשמרים לבין רוכשי הנכס ובו התחייבות בעלי הנכס לשמר הנכס ולשמור על צביונו המקורי. חובה שהסכם זה יונגש לציבור על כל פרטיו וסעיפיו ולו למען שקיפות ומניעת לזות שפתיים. אם לא נחתם הסכם כזה ראוי שנדע.

חזיתו המזרחית של חאן זרעוניה המשוקם [צילום: אלי אלון]
תאריך:  22/08/2016   |   עודכן:  22/08/2016
אלי אלון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
האתר "חאן זרעוניה" הפך לבית דירות לעשירים
תגובות  [ 6 ] מוצגות   [ 6 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
יונינה
22/08/16 11:25
2
גדעון8
22/08/16 12:11
3
הון שלטון ?
22/08/16 21:27
4
לאלון שלום !
23/08/16 15:14
5
הרב פיינשמעקער
18/08/18 20:07
6
קדימה לך על זה.
28/10/23 17:05
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
את השממה הקולינרית העוטפת את שכונת נאות-אפקה, שבצפון תל אביב, מנסה בימים אלה לגאול מסעדת "סנטה רוזה" (רחוב קהילת סלוניקי 11), שנפתחה רק לפני חודש ימים. חן שמגר, שהיא בעלת המסעדה והשפית שלה, איננה פנים חדשות בברנז'ה הקולינרית. מאחוריה רקורד לא-מבוטל של מסעדנות בארץ ומעבר לים, ולמסעדתה החדשה היא צירפה את אלון גטה, אף הוא שף עתיר-ניסיון, ובצוותא יצרו כאן השניים מטבח קליפורני, שאיננו מוכר עדיין בארץ.
22/08/2016  |  ראובן לייב  |   כתבות
המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, ניצב זו השנה השלישית ברציפות בראש מדד תפוקת שופטי בית המשפט העליון, הנערך בלעדית בידי News1. אחריו מדורגים השופטים יורם דנציגר וסלים ג'ובראן. בשלושת המקומות האחרונים מדורגים השופטים אורי שהם, ענת ברון וחנן מלצר - שסוגר את הרשימה שלוש שנים רצופות.
22/08/2016  |  איתמר לוין  |   כתבות
מזל בתולה עם מזל בתולה - שילוב שני מזלות אלו יוצר שילוב מאוד נוח לאורך ימים. התחושה היא כמו של נעל בית נוחה שאין חשק לזרוק אותה. הסכנה בזוגיות זו היא שמרוב נוחות וצרכים דומים, לא יהיה לכם אתגר לפתח ולקדם את עצמכם.
21/08/2016  |  ציפי שיר-אל  |   כתבות
תקופת "בין הזמנים" היא התקפה בה הציבור הדתי והחרדי יוצא לנופש. ישם מספר אתרים שמתאימים לציבור הדתי, מבחינת סוג התוכן הייחודי, ההפרדה ובהתאם לכך אף האווירה.
20/08/2016  |  משה ניסנבוים  |   כתבות
המחלקה לחקירות שוטרים עצרה השבוע קבלן ידוע מרמת גן ומספר חוקרים בלהב 433. החשד: שוחד כספי תמורת הדלפות מחקירה סמויה נגד הקבלן. ס', קבלן מוכר ופעיל, יחד עם פקח מעיריית רמת גן, מ', ובשיתוף כמה חוקרים בלהב, פעלו להשתקת חקירה סמויה נגד ס'. על-פי החשד, במקביל פעלו גורמים אלה לתפירת תיקים נגד אחרים, שעמדו בדרכו של הקבלן. ממש כמו בפרשת ערן מלכה, שהורשע ונכלא; ובדומה למעשיו של תנ"צ אפרים ברכה, שהקדים להתאבד זמן קצר לפני המועד שתוכנן למעצרו וחקירתו.
20/08/2016  |  יואב יצחק  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
מאיר חוטקובסקי
מאיר חוטקובסקי
עדנה בקנשטיין לשעבר נשיאת בתי משפט השלום במחוז תל אביב ושופטת בבית המשפט המחוזי מספרת על חיזוריו של אריק בעלה והגעגועים אליו, ושוללת מעבר לדיור מוגן    כתבת דיוקן החושפת דמות שופטת ...
זלמן שובל
זלמן שובל
"אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי" אומר הפתגם התלמודי ויכולנו להוסיף "אושרנו שלא אנחנו צריכים להחליט", אבל זו, כמובן, טעות שכן למה שהעם האמריקני השסוע יחליט ב-4 בנובמבר תהייה השפעה גם על...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il