בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מספרים באופטומטריה ורפואת עיניים
|
כיום ישנם 2100 אופטומטריסטים בישראל בעלי רישיון עיסוק של משרד הבריאות ● הענף מגלגל מכירות של 1850 מיליון שקל בשנה ● שכר האופטומטריסטים צנח בשנים האחרונות ב-25% עד 50% בארץ
|
[איור: ניר ארדינסט, דויד צדוק ]
|
|
|
|
|
אופטומטריה: האופטומטריה היא מקצוע חופשי וקליני המאבחן ליקויים הקשורים במערכת הראייה. האופטומטריסט בוחן את כושר הראייה (חדות, עומק, עיוורון צבעים ועוד), הראייה הדו עינית (תיאום בין העיניים) ועורך בדיקות להתאמת עזרי ראייה. האופטומטריסט יכול להנפיק מרשמים לעזרי ראייה (משקפיים או עדשות מגע). בנוסף, אופטומטריסט רשאי לחתום על אישורי ראייה ממשלתיים, כדוגמת בדיקת ראייה לרישיון רכב, כלי שייט וגם תקני ISO. לעתים במהלך הבדיקה אופטומטריסטים מאתרים סטייה מן הנורמה בבריאות העין. לאחר איתור הסטייה האופטומטריסטים מפנים את הנבדק לאבחון והמשך טיפול אצל רופא העיניים. המקצוע נמצא בפיקוח של משרד הבריאות ומותנה ברישיון עיסוק מטעם משרד הבריאות. העסקה, שכר אופטומטריסט והמצב הנוכחי באופטומטריה בישראל כיום ישנם 2100 אופטומטריסטים בישראל בעלי רישיון עיסוק של משרד הבריאות כאשר הרוב (66%) נשים. לפי ההערכות, כ-250 עובדים במקצוע ללא רישיון עיסוק של משרד הבריאות. 70% מהאופטומטריסטים שעוסקים במקצוע לא עולה הינם מתחת לגיל 45 שנים ומחצית מהאופטומטריסטים בישראל הינם בגילאי 30-45. מספר האופטומטריסטים בישראל הכפיל את עצמו בפחות מעשור. כ25% מהאופטומטריסטיות בארץ נטשו את המקצוע (הסיבה העיקרית נובעת מדפוס העבודה התובעני במשמרות הערב). סה"כ כל ענף האופטיקה והאופטומטריה מגלגל מחזור מכירות של 1850 מיליון שקל בשנה אך מאופיין בשחיקה עצומה ברווחיות מדי שנה ושנה. שכר האופטומטריסטים צנח בשנים האחרונות ב-25% עד 50% בארץ (תלוי באזור העבודה) ומגמת שחיקת השכר תמשיך לפי התחזיות. בהתאם לדרישת המקצוע בישראל יש צורך בהכשרה של עד 40 אופטומטריסטים בכל שנה - זהו המספר בו נקב פרופ' רמי רחמימוב ז"ל שכיהן כיו"ר וחבר ועדות בדיקה של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) במקצוע האופטומטריה לפני כ 20 שנה, באותה שנה מספר האופטומטריסטים עמד על 450. לימודי אופטומטריה לקבלת תואר בוגר באופטומטריה נדרשים 4 שנות לימוד בישראל. תארי הלימוד האפשריים הינם בוגר מדעים מדויקים (B.Sc) במגמת אופטומטריה, בוגר באופטומטריה ומדעי הראייה (B.Optom), בוגר במדעי האופטומטריה (BAppSc(Optom, בוגר במדעי הראייה (B.Sc), ו O.D (ד"ר לאופטומטריה). סה"כ בוגרים שייגשו למבחן רישוי בשנה מכל בתי הספר בישראל (3 בתי ספר) ומחו"ל (בעיקר מירדן, ארה"ב, קנדה ודרום אפריקה): כ 180. בתי ספר לאופטומטריה בישראל 3 בתי ספר לאופטומטריה ישנם בארץ: - המגמה לאופטומטריה באוניברסיטת בר-אילן - החוג לאופטומטריה במכללת הדסה - "קמפוס שטראוס" (לומדה- המכון החרדי ללימודי מקצוע) בירושלים בשיתוף החוג לאופטומטריה במכללת הדסה. בתי ספר לאופטומטריה בעולם: הודו הינה שיאנית העולם עם מעל 40 בתי ספר לאופטומטריה, באוסטרליה ישנם 5, צרפת 3, קנדה, ניו-זילנד, רוסיה, שבדיה ואיטליה קיימים 2 בתי ספר, בהולנד ואירלנד 1 בלבד. בתי עסק בתחום האופטומטריה כ-1450 בתי עסק לאופטיקה פועלים בישראל וכ 40% מהם ממוקמים באזור המרכז. החלוקה בפעילות בתי העסק הינה: כ-40% עדשות משקפיים, כ-40% מסגרות למשקפי ראייה ומשקפי שמש וכ-20% עדשות מגע ותמיסות לעדשות מגע. רפואת עיניים רפואת עיניים (אופתלמולוגיה) היא תחום התמחות במקצוע הרפואה. רופא עיניים בודק, מאבחן, מטפל (בבריאות העין והרקמות התומכות) ועורך ניתוחי עיניים. רופא עיניים הוא רופא שסיים חמש שנות התמחות ברפואת עיניים. מקצוע רפואת העיניים כולל שמונה תתי התמחויות. רופאי עיניים 5 בתי ספר לרפואה יש במידת ישראל. כיום ישנם 38321 רופאים בישראל בעלי רישיון עיסוק של משרד הבריאות. כ-770 רופאי עיניים ישנם כיום במדינת ישראל. 150 מתמחים ברפואת עיניים יש כיום במדינת ישראל. 5 שנים אורכת ההתמחות ברפואת עיניים, הנחשבת התמחות מבוקשת יחד עם התמחות ברפואת עור ומין והתמחות בכירורגיה פלסטית ואסתטית. הניתוח הכי שכיח בתחום רפואת עיניים הינו ניתוח ירוד (קטרקט) ואחריו ניתוח לייזר להסרת משקפיים. כ 60,000 ניתוחי קטרקט מבוצעים בישראל בכל שנה וכ 17,000 ניתוח לייזר להסרת משקפיים נערכים בכל שנה בישראל. 60 רופאי עיניים שעלו ארצה מברית המועצות לשעבר (בשנות השמונים והתשעים המוקדמות) קיבלו ישירות רישיון עיסוק באופטומטריה וברפואה כללית אך לא ברפואת עיניים (משרד הבריאות לא הכיר בידע וברמת רפואת העיניים שרכשו). 5שנות התמחות ברפואת עיניים מורכבת מ: 6 חודשים במדעי יסוד (עבודת מחקר רפואית) 4 שנים במחלקה ובנוסף ½ שנה במחלקה (או 3 חודשים ב 2 מחלקות) כמו הרדמה, כירורגיה של ראש וצוואר, נוירולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואת ילדים, רפואה פנימית ועוד. שמונה תתי התמחוית ישנן ברפואת עיניים: קרנית, רשתית, ילדים, אונקולוגיה של העין, אוקולופלסטיקה, נוירואופתלמולוגיה, גלאוקומה ואובאיטיס (דלקות תוך עיניות).
|
תאריך:
|
20/09/2016
|
|
|
עודכן:
|
20/09/2016
|
|
ד"ר ניר ארדינסט, פרופ' דויד צדוק
|
מספרים באופטומטריה ורפואת עיניים
|
|
האנטי-ישראליות המאפיינת את האינטליגנציה האירופית ואת השמאל היא במקרים רבים מסווה לאנטישמיות. שיתוף הפעולה של השמאל האירופי עם האיסלאם הרדיקאלי שהוא מנוגד במהותו לערכים של התרבות המערבית רק מחזק את הדעה שמדובר באנטישמיות.
|
|
|
בסיפור העֲקָרוּת של חנה שבעיוני בו הרחבתי במסה "מי חיבר את סיפורי הנשים העקרוֹת במקרא?", התעכבתי במיוחד על השיחה שקיים אלקנה עם חנה אחרי הארוחה המשפחתית בשילה. בפירושי לשיחה זו הדגשתי, כיצד הפליא אלקנה לבחור את מילותיו כשאמר לחנה "הלא אני טוב לך מעשרה בנים", ולא כשל בבחירה אלטרנטיבית וכושלת שכנראה גברים לא מעטים היו בוחרים בה: "הלא את טובה לי מעשרה בנים". משום ששקל היטב את סדר המילים שהשמיע לחנה כדי לנחמה, הצליח להקל אצלה במידה רבה את הכאב וההשפלה שהרגישה בשעת הארוחה, כשמולה ישבה עם ילדיה האישה האחרת של אלקנה, פנינה, שהתברכה בבנים ובבנות רבים.
|
|
|
בימים אלה מתנהל דיון בדבר הקיפוח ממנו סבלו עולי ארצות המזרח בבואם ארצה ועקב כך גם בניהם ונכדיהם, החיים היום בפריפריה, סובלים אף הם מתחושת קיפוח "ממסדי". הולכת וגוברת הדרישה "לצדק חלוקתי" בתחומי הקרקע, זכויות המים, משאבי חינוך ועוד, כאשר יש הטוענים כי שורשיה של דרישה זו מצויים בראשית שנות החמישים בעת יישובו של הנגב במושבי עולים. נסקור תופעה זו וננסה לבחון האם יש קשר בין האידיאולוגיה של המדינה שדגלה באותה עת כי את "הפרחת השממה" ניתן לעשות באמצעים כמו: "פיזור האוכלוסייה" "וכור ההיתוך" לבין תחושת הקיפוח המלווה ציבורים רחבים בפריפריה.
|
|
|
השופטת: יעל אבירם, שופטת בית משפט השלום בחיפה
|
|
|
רעיה בר-אדון איננה פנים חדשות בברנז'ה האמנותית, ומסע-יצירתה המרתק נמתח כולו לאורך נבכי-קורותיה המפותלים, כאילו הוא, בעצם, סיפור-עלילה אישי פתוח, כן וחשוף, עד כדי וידוי. הדברים אמורים במי שאומנם גדלה על ברכי הקיבוץ הדתי, אך שעם זאת לא היססה, מאז שעמדה על דעתה, לפרוץ את כבלי המסורת, שמטבע הדברים אינם מאפשרים מרחב-מחייה חופשי, ולהפוך למרות הכל את האמנות לדרך-חייה.
|
|
|
|