|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
סביב הניגון המופלא, הפותח את תפילת ערב יום הכיפורים, יש תמיהות לא מעטות באשר לתקופה שבה הוא בעצם נוצר, ואימתי באמת החלו להשתמש בו
|
ניגון "כל נדרי", הפותח את תפילת ערב יום כיפור, זכה לפרסום עולמי מהדהד ושימש נושא ומקור השראה אמנותית לגדולי המוזיקה ברחבי הגלובוס. במידה רבה היו אלה בטהובן, בחיבור הרביעייה שלו (ציס מול. אופוס 131), ומקס ברוך, שחיבורו "כל נדרי" שנועד במקורו לקונצרט הכינורן - שהביאו ביצירותיהם לפריצתם של שערי המוזיקה העולמית, שהיו קודם לכן נעולים.
מהו, בעצם, סוד-כוחו של הניגון הזה?.מהי הסיבה שהמלודיה הפלאית ומרטיטת הלבבות, שמביעה רגשות וגעגועים עמוקים, מעוררת הד ויגון עמוק כל כך בליבו של כל יהודי? מאיזה מקור קם הניגון ובאיזו תקופה הוא נוצר? ומי האמן שהצליח, בחוכמתו הרבה, לערוך את הניגון הזה? רבות הן השאלות שהתעוררו מסביב לניגון המופלא, ורבות ההשערות שנקשרו אליו. אלא שקשה לדעת באיזו תקופה הוא נוצר באמת, ומתי החלו להשתמש בו בתפילות ליל-כיפור.
מה שנעלה מכל ספק הוא בכך שעל אף העובדה שצורתה החיצונית של המנגינה, ביחד עם כפלת-סלסוליה ורפרופה החופשי, דומה לסגנון המזרחי העתיק - אין היא עתיקת-יומין כלל וכלל, ואינה עולה, בסופו של דבר, במניין-שנותיה על למעלה ממאתיים שנה,
חוסר הרמוניה
כך או אחרת, לפי מבנהו וגזרתו - מתאים ניגון "כל נדרי" בשלמותו לתוכנית התיאום של מינור ומז'ור, בצירוף כל הסימנים המלאכותיים החדשים המקובלים בקרב עמי העולם, מימות פלסטרוני האיטלקי ואילך, כשקודם לכן לא נהגו למעשה להשתמש בהם, ולא שרו אותם אבותינו - ספרדים כאשכנזים.
אין בו, בניגון הזה, לא מה"מודי" היווני, ולא מן ה"מאקמות הערביות; אין בו דו-פרצופיות, ואפילו לא פרצוף אחד של הסולמות העבריים, ואף איננו סבך של סולמות נפרדים על כל חוליה; אין בו הפכים בין ראשית ואחרית, אלא הכל מתנהל בו למישרין, בהיגיון מוסיקלי צרוף.
באשר לממד ההיסטורי של הניגון - ישנן דעות המייחסות אותו לתולדות תקופת האנוסים היהודים בספרד, ולכן מהותו גם ערבה מחד-גיסא וגם מהלכת-אימים מאידך.. בשפת הצלילים היא מבליטה באורח ברור את זעקת השבר של המעונים על קידוש השם בספרד.
ראוי לציין שהמלודיה עצמה צורפה לתפילה, שאיננה הולמת אותה אף במעט. ניכר היטב חוסר-הרמוניה ברור בין הנעימה הפלאית למלים, ועד כמה שיגעו החוקרים לגלות את הצפונות ואת הקשר שבין הטקסט למנגינה - הם העלו חרס בידיהם.
|
| תאריך:
|
10/10/2016
|
|
|
עודכן:
|
10/10/2016
|
|
ראובן לייב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מגיב ותיק
|
11/10/16 18:13
|
|
בילדותי גרה משפחתי בשכונת "בתי סיידוף" בירושלים, מול שכונת "אבו בסל". היום עברה השכונה שינוי פנים: השכונה הישנה עברה שיקום ובנייה מחדש ושימור החזית החיצונית, אך בצִדה הוקמו "מגדלי סיידוף". כילד שגדל בשכונה נותרתי עם הזכרונות על "בתי סיידוף" שהייתה
|
|
|
|
|
נעים מאוד, שמי חדי ו"סיפור האהבה" שלי עם "עולם הסליחה" התחיל בעקבות מקרה אישי, שבו חבר טוב של בעלי שכח את יום הולדתה של אשתו - יום הולדת עגול ומיוחד עבורה. כשלא קרה דבר כל היום, בערב כשחזר לביתו ארזה האישה תיק לבעלה וביקשה שיעזוב ל-3 ימים את הבית, כי היא מאוד נפגעה ממנו. מסיפור זה נולד אתר אינטרנט חברתי אתר סליחה, ( www.slicha.com),שמטרתו לעודד אנשים לבקש סליחה ולסלוח. האתר נותן לגולשים אפשרות לבקש סליחה מכל מי שנפגעו מהם במהלך החיים, לשלוח מכתבים לכותל המערבי (אנו נוסעים לירושלים ומטמינים את הפתקים שמגיעים מכל העולם ללא תשלום), לספר על וידויים אישיים, ועוד ועוד. עם השנים, האתר תפס תאוצה ענקית והורגש צורך גדול בשיתוף ובבמה וירטואלית, מעין "כותל מערבי אינטרנטי", של אנשים לפרוק את הלב, לבקש סליחה, ללמוד לסלוח, לכתוב, לשלוח, לקרוא ולהגיב על מקרי סליחה של אחרים.
|
|
|
|
|
כָּל אָדָם צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה בּוֹ סְלִיחָה אַחַת לְפָחוֹת
|
|
|
|
|
נושא הסליחה הוא נושא הקרוב לכל אדם ואדם. כולנו נפגענו בחיינו או פגענו במישהו אחר, ואפילו פגענו, או זלזלנו בעצמנו. לפעמים אנו חיים עם הכעס, שמירת טינה ותחושת העלבון (וקוראים לזה סליחה) ולפעמים מתעורר הצורך להחזיר ולנקום במי שפגע בנו. לכל אחד ואחת יש את הסליחה שלו. ישנם כאלו שאומרים סליחה יותר מידי פעמים ואחרים שלא אומרים בכלל. ישנם אנשים שאומרים מתוך כעס וישנם אנשים שסליחה היא הגשר שיחבר אותם ביחד. ישנם אנשים שלא מוכנים לסלוח ומאמינים שלסלוח זה לשכוח, או לתת לגיטמצייה לפוגע על המעשה שעשה ואחרים מבינים שלסלוח זו מתנה שראשית הם מעניקים לעצמם. לכל אחד ואחת יש את הדרך, הכוונה וההתייחסות שלו/ה לסליחה.
|
|
|
|
|
מחקרים רבים כבר הוכיחו חד-משמעית את מה שכל אימא כבר יודעת - התזונה בינקות, בילדות ובגיל ההתבגרות, היא בעצם הנחת התשתית הבריאותית להווה ולעתיד ילדינו. עובדה זאת היא הנחת היסוד שלנו בהחלטות התזונתיות היומיומיות לגבי תזונת הילדים. היא מכריחה אותנו להיות עקביים, רציניים ואחראיים ולא להתפשר, גם כשמדובר באירועים חריגים הגורמים לנו לסטות מהדרך.
|
|
|
|
|
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
