העין סופגת קרינה אולטרה סגולה?

העין, כמו כל רקמה בגוף, גם סופגת את הקרינה האולטרה סגולה כאשר היא נחשפת בצורה לא מבוקרת לאור השמש וללא הגנה מתאימה.

מסלול האור והקרינה האולטרה סגולה

יש הבדלים רבים בדרגות הספיגה של רקמות העין של קרינה אולטרה סגולה. אור שמש המורכב גם מקרינת אולטרה סגול עובר דרך כל רקמות העין.

ראשית, האור הנראה וקרנית האולטרה הסגול עוברים דרך שכבות הדמעות, שכבת הדמעות אינה סופגת כלל את הקרינה האולטרה סגולה. לאחר-מכן האור והקרינה האולטרה סגולה עוברת בקרנית (האזור השקוף שבמרכז העין) וממשיכה לנוזל הלשכה הקדמית ומשם לעדשת העין דרך הרשתית. לבסוף האור והקרינה האולטרה סגולה מגיעים לרשתית העין דרך הזגוגית.

הכנה מכנית של העין כנגד הקרינה האולטרה סגולה

ההגנה הראשונה היא העפעף, אור בהיר וחזק גורם לכיווץ העפעפיים, כיווץ העפעפיים יוצר מפתח עין קטן יותר ולכן האזור בעין שחשוף לשמש קטן יותר. ההגנה השנייה הינה האישון, קרני האור והקרינה האולטרה סגולה נשברות וחודרות לעין דרך הקרנית ומייד לאחר-מכן האור נע לעבר הלשכה הקדמית, בה יש טבעת שנקראת הקשתית (החלק המעניק לעין את צבעה).

במרכז הקשתית קיים חריר, קוטר החריר שהוא למעשה האישון משתנה בהתאם לעוצמת אור הסביבה ובכך מאפשר ויסות של כמות האור שחודרת לעין (מקביל לצמצם במצלמה).

לחמית

לחמית העין סופגת הרבה קרינת אולטרה סגולה מהשמש בגלל ששטח הפנים שלה גדול מאוד. שטח הפנים של הלחמית החשוף לשמש מכיל את כל האזור בין העפעפיים. קרינה אולטרה סגולה מפעילה סדרה מורכבת של תגובות חימצוניות הגורמות בסופו של דבר לאפטוטוסיס (מוות תאים) בלחמית. כתוצאה מכך נבחין בנזקי שמש כמו למשל בפינגווקולה (נגע קטן ושפיר), שינויים של פיגמנטים ונזק ללחמית העין.

קרנית - ספיגת אולטרה סגול מצטברת

הספיגה של קרינת אולטרה סגולה בשכבות החיצוניות (אפיתל) והפנימיות (אנדותל) של הקרנית היא רבה ביותר ביחס לשאר רקמות העין. בעוד תאי האפיתל מתחדשים ללא הרף דווקא הנזק של ספיגת קרינת אולטרה סגולה בשכבה הפנימית (עמוק יותר בקרנית) גורמת לזנק גדול כיוון שתאי האנדותל אינם מתחדשים לעולם. שכבת האפיתל של הקרנית ושכבת באומן סופגים פי שתיים קרינה אולטרה סגולה בינונית (מסוג UV-B) מאשר השכבות האחוריות (העמוקות יותר) של הקרנית. חשיפה מתמשכת לקרינה האולטרה הסגולה בקרנית תוביל לרוב להתפתחות פטריגיום שהינו קרום המכיל רקמת חיבור יחד וכלי דם על-פני משטח הלחמית והקרנית. פטריגיום גורם לגירוי קל, תחושת גוף זר ובמצבים מתקדמים יותר לטשטוש ראייה ויובש.

קרנית - ספיגת אולטרה סגול חריפה

בעוד רבות מהנזקים הקשורים לחשיפה לקרינה אולטרה סגולה הן נזקים מצטברים ומתפתחות במשך שנים, קיים נזק מהיר וחריף (אקוטי) של הקרנית בחשיפה לעוצמות גבוהות של קרינה אולטרה סגולה. דלקת הקרנית כתוצאה מחשיפה לקרינה אולטרה סגולה (פוטוקרטיטיס) הינה נזק אקוטי כתוצאה מחשיפה לקרינה אולטרה סגולה וידוע גם בשמו כעיוורון שלגים. זהו מצב הפיך המתאפיין בכאב חמור, חד וחריף, פוטופוביה (רגישות לאור), סגירה חזרה של העפעפיים (בלפרוספזם), אודם ודמעת.

כאשר מדובר על חשיפה לקרינת אולטרה סגולה בעוצמות גבוהות, מדובר על חשיפה לקרינה אולטרה סגול מסוג UV-B בשעות הצהריים אשר סוג זה הינו מזיק יותר מקרינת UV-A. הקרינה שתגרום לדלקת קרנית לרוב תתעצם מהחזר של משטחים ומספיקה חשיפה של 60 דקות לקרינה אולטרה סגולה המשתקפת בשלג או לחלופין חשיפה של שמונה שעות לקרינה אולטרה סגולה המשתקפת ממקור עם החזר מופחת (כדוגמת חול) כדי לגרום לדלקת קרנית.

הלשכה הקדמית

מחקר ברשות קוניג מאוניברסיטת מינכן בגרמניה ומחקר נוסף של לינג מאוניברסיטת דיוק בארה"ב אשר פורסמו בכתב העת של האקדמיה האמריקנית לרפואת עורJournal of the American) Academy of Dermatology) הציגו את יכולת ההגנה המעולה של ויטמין C וויטמין E כנגד הקרינה האולטרה סגולה.

לפני הכניסה של קרנית UV לתוך עדשת העין הקרינה האולטה סגולה נעה בנוזל הלשכה הקדמית. לפי המחקרים של קוניג ולינג, נוזל הלשכה הקדמית רווי בויטמין C. לויטמין C וויטמין E יש השפעה הגנתית ותפקיד מגן כנגד הקרינה האולטרה סגולה והוא למעשה מסייע גם בהגנת העדשה מפני הקרינה.

עדשה גבישית (עדשה תוך עינית)

לאחר מעבר הקרינה האולטרה סגולה בלשכה הקדמית הקרינה נספגת בעדשת העין. עדשת העין סופגת קרינת אולטרה סגולה ארוכה ובינונית, אך קרינת אולטרה סגולה ארוכה נספגת עד פי 3 בעדשת העין. עם התקדמות הגיל, העדשה מאבדת משקיפותה ותהליך של עכירות מתפתח עד שהדבר משפיע על איכות וחדות הראייה ומוגדר כקטרקט (ירוד).

שינויים בלתי הפיכים בחלבון של העדשה הנגרמים כתוצאה מהזדקנות, גומרים לעדשת העין לאבד את שקיפותה. תורשה וחשיפה לא מבוקרת קרינה אולטרה סגולה נחשבת כמעורבת להיווצרות והאצת קטרקט בקרב בני אדם.

סוגי הקטרקט העיקריים מוגדרים לפי המיקום והינם קטרקט גרעיני (במרכז העדשה), קטרקט קוריטקלי (בשכבה החיצונית של העדשה) וקטרקט תת-קפסולארי (קופסתי) אחורי (במעטפת האחורית של העדשה).

במספר מחקרים, נמצאה השפעה של חשיפה לא מבוקרת לקרינת אולטרה סגולה בינונית (UV-B) להתפתחות סוגי קטרקט קורטיקלי וקטרקט תת-קופסתי אחורי.

רשתית

כמות הקרינה האולטרה סגולה המגיעה לרשתית בעין הבוגרת נמוכה מאוד. כמות הקרינה האולטרה סגולה המגיעה לרשתית קטנה מכל שאר חלקי העין בגלל שהרשתית ממוקמת בחלק האחורי של העין והקרינה האולטרה סגולה כבר נספגה ברקמות רבות בעין ובעדשת העין הגבישית.

למעשה, רק הקרינה שלא נספגה בשאר חלקי העין מגיעה לרשתית. כ-1.5% מקרנית האולטרה סגולה הארוכה ו-1% מקרנית האולטרה סגולה הבינונית מגיעה לרשתית. למרות זאת, מחקרים קישרו בין ההתפתחות המוקדמת של ניוון המקולה הקשור לגיל לבין בילוי זמן רב באוויר הפתוח, בעוד מחקרים אחרים לא מצאו קשר כלל.

לאחרונה דווח על קשר מובהק בין השכיחות במהלך 10 השנים של ניוון המקולה הקשור לגיל לבין חשיפה ממושכת לשמש הקיץ.

יש לזכור, כי בעין הילד יש חדירה גדולה יותר של UV לרשתית ביחס לעין של מבוגר, בגלל שהאישון של הילד גדול יותר ועדשת העין של הילד צלולה יותר. גורמים אלו מאפשרים כניסה יותר גדולה של קרנית אולטרה סגולה. בעין של אדם בוגר כמות הקרינה של אולטרה סגול נמוכה מאוד בגלל ההגנה של העדשה הגבישית בעין ואישון קטן יותר (גודל האישון מצמצם עם הגיל).

סיכום

כובע והרכבת משקפי שמש, מונעים את נזקי הקרינה למשטח העין והרקמות התומכות. עדשות מגע חוסמות אולטרה סגול יעילות במניעת חדירת קרינת אולטרה סגולה לתוך העין במקרים של משקפי משמש ללא הגנת צד. ללא הגנה מהשמש וחשיפה לא מבוקרת הקרנית ועדשת העין הן הרקמות הסופגות את מירב הקרינה האולטרה סגולה.