עיתוני האוניברסיטה - "עיתונות מוכוונת מטרה"

"הדוח החודשי", שנכתב בעברית ובאנגלית כוון בעיקר אל חבר הנאמנים ואל ראשי האוניברסיטאות ומכוני המחקר בדרום ובארץ. הדוח פורסם כשהוא מודפס בפשטות, ללא תמונות, עיצוב וצבע. דוחות רבים הוצא על-ידי ניצה כהן שהייתה רמ"ח קשרי ציבור מסוף שנות השבעים ועד פרישתה בשנת 1981.

כך למשל בדוח מאפריל שנת 1982 פורסם כי הפרופסור מ' כרמלי, נבחר לנשיא אגודת הפיסיקאים; רשימה שהתגאתה שהכנס "כימיקאלים לישראל" התקיים דווקא באוניברסיטה דבר המעיד על מעורבותה בחיי הכלכלה של הנגב; כתבה נוספת על הרצאתו של יוסי לנגוצקי בפני "מועדון הנגב" שהורכב מאנשי האקדמיה ומהקהל העירוני הרחב;

הדוח מסר כי נוסדו מלגות על שמם של חגי מעיין ואבידע שור (שנפלו באפריל 1973 בלבנון במבצע "אביב נעורים") והציג זאת כקשר בין האוניברסיטה לבין הפריפריה החקלאית שלה; כמובן שנמסר דוח מפורט יחסית על-כנס חבר הנאמנים ה-12 וכל שהתרחש בו מבחינת האירועים ובעלי התפקידים שנבחרו; סיפור על יבוא כבשים מדרום אפריקה לצורך למידה וניסיונות במטרה לשפר את תפוקת העדר במדבר;

ונושא אחרון בו הייתה האוניברסיטה לשותף פעיל ביחידה לטיפול נמרץ לילדים שנחנכה באותה עת בבית החולים ע"ש סורוקה. הרוח שנשבה מדפי הדוח הוכיחה את מעורבותה של האוניברסיטה גם במחקר השימושי המתקדם בארץ וגם בקרב הקהילה בעיר באר שבע ובפריפריה.

הידיעון "נגבה" שתפס את מקום הדוח החודשי, יצא לאור ביוזמת יורם הורביץ ראש האגף לקשרי ציבור (לשעבר) של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא העלה את הרעיון בצורך בעיתון חדש וסדיר בפני הנשיא דאז (חיים איילתה) וקיבל את ברכת הדרך. הרקע להוצאת "נגבה" כעיתון חדשני נבע מהעובדה שהאוניברסיטה פרסמה עד אז חומר באנגלית ושפות אחרות עבור שוחריה בחו"ל.

הורביץ סבר כי על-מנת לערב את השוחרים והאגודות, בעיקר בארץ במתרחש באקדמיה, ולהקל עליהם "למכור" את האוניברסיטה ולגייס כספים, יש לפרסם באופן סדיר ועדכני חומר בעברית. ביוזמת הורביץ, הוחל בהוצאת העיתון שהיה על רמה גבוהה וערוך היטב (כלל צבע ותמונות).

ליד מטרות אלו העיתון הציג גם את אופיה המיוחד של האוניברסיטה הנגבית שכונה "עם הפנים לקהילה" וכמובן את החוקרים, מחקריהם ואת ימי העיון, הכנסים והפרסומים. העורכת חיה גלאי שגויסה על-ידי הורביץ למשימה, עשתה זאת על הצד הטוב ביותר. העיתון שהודפס בכל מהדורה בכמה אלפי עותקים, יצא בשני פרקי זמן: האחת, מנובמבר 1985 עד שנת 1993 ובפרק הזמן השני: משנת 1994 - 1998. בתקופות אלו יצאו למעלה מ-35 עיתונים.

הבה נעיף מבט בגיליון הראשון של "נגבה" מנובמבר 1985 ונתרשם מהכתבות ומהרוח שנשבה בין דפיו. הכתבה המרכזית בעמוד הראשון מוקדשת לכנס "חבר הנאמנים" שנערך במאי אותה שנה. בכתבה צוין כי נבחר יו"ר חדש לחבר הנאמנים, רוברט ארנו (נשיא חברת "סויג" ופעיל בארגונים היהודיים בארה"ב) שהחליף את נתנאל דה רוטשילד.

בעת הדיון על התקציב נמסר כי בשנה האחרונה לא נצברו הפסדים נוספים לאוניברסיטה ויש לראות בכך הישג. שלמה גזית, נפרד מהנשיאות (פרופסור חיים איילתה הרקטור החליפו ושימש נשיא בפועל) תוך שהוא מציין את מטרות האוניברסיטה לשנים הבאות: סיוע בפיתוח הנגב תוך כדי פיתוח המדע והטכנולוגיה המדברית; הגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים המתגוררים בנגב;

יישום המחקר האקדמי בשלוחות האוניברסיטה בעת הקמת יישובים חקלאיים חדשים ובעת הקמת מפעלי תעשיה באזור וסיוע האוניברסיטה בשיפור איכות החיים בנגב. תאר דוקטור כבוד ניתן לטדי קולק, ראש עיריית ירושלים (שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה בעת הקמת האוניברסיטה) שאמר בהתרגשות: "אני רואה בזה את הכבוד הגדול ביותר שהוענק לי אי-פעם משום שהוא קשור בשמו של דוד בן-גוריון". קולק הוסיף כי הנגב הוא תקוותו העיקרית של מדינת ישראל לעתיד. חיים איילתה נאם אף הוא והקפיד לברך את העיתון האוניברסיטאי החדש "נגבה" ובעיקר את העורכת על שלקחה על עצמה משימה זו.

בעמוד השני הוקדש מקום לנושאים פנים אוניברסיטאיים. דווח שם על הרחבת מערך המחשוב לשרות המחקר וההוראה; הקמת 4 קתדרות חדשות ובראשן הועמדו פרופסורים חוקרים בעלי שם. פרופ' יובל הרישנו מופקד הקתדרה למחקר לבריאות החוקר את ויסות תנועת העיניים על-ידי מערכת העצבים; פרופ' חנן קיש החוקר בתחום הפטרולוגיה מטמורפית סדימנטרית; פרופ' מ' ליבשיץ מופקד הקתדרה לתורת האופרטוריום והמערכות וד"ר כרמי הורביץ יהיה מופקד הקתדרה החדשה לעתודה מדעית בהלכה ומוסר.

עוד באותו עמוד נמסר על פרס אמריקני למחקר ביהדות שהוענק לפרופ' בנימין פינקוס מסגל המכון למורשת בן-גוריון והמחלקה להיסטוריה. הפרס הוענק לו על-ידי המוזאון היהודי בניו-יורק על ספרו "הממשל הסובייטי והיהודים 1948 - 1967" בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'. חתני הפרס הנוספים היו הסופר סול בלו, הסוציולוג נחום גלצר ואחרים.

כדי למשוך את קהל הסטודנטים למחקר בתחום הביולוגי העמידו פרופ' משה טל עם חבריו תערוכה ובין היתר הציגו שאלות לסטודנטים: כמה חיידקים של הבצילוס הישראלית הורגים זחל של יתוש? או שאלה אחרת - כיצד משפיע שימור בקור עז על תאי דם אדומים פאתלוגיים? ולבסוף שאלה כמו "האם האינסולין מעורב בתהליכי אקלום וחום?" השאלות נלקחו מתחום ההתמודדות של החוקרים עם תנאי החיים במדבר. בהמשך הקורא התבשר כי שתי מחלקות חדשות הוסמכו להעניק תארים ראשונים; המחלקה למדעי ההתנהגות קיבלה אישור להעניק תאר שני והוקם מסלול חדש של אפשרות להענקת תואר ב.א. על-ידי בית הספר לרפואה במקצוע הפיזיותרפיה.

לעיתון חשוב מאוד היה להראות שהחוקרים באוניברסיטת בן-גוריון אינם נופלים מהמדענים והחוקרים באוניברסיטאות הוותיקות והבליטו בגאווה רבה את זוכי הפרסים בתחום הנכלל "בחזון האוניברסיטה הדרומית".

פרס ברגמן למחקר שימושי הוענק לפרופסור אריה איסר מהמכון לחקר המדבר על מחקרו לאיתור מים הכלואים באבן החול הנובית בנגב. ואכן, קידוחים שנעשו על-פי מסקנות המחקר בערבה אימתו את השערותיו והתקבלה ההערכה כי בשכבות אלה מצויים 300 מיליון קוב מים איכותיים בשנה. פרס לנדאו הוענק לאברהם טמיר על פיתוח מבער גז חדש החוסך אנרגיה לתנורי הגז הביתיים.

פרופ' יהודה גרדוס, שזכה כבר בכמה פרסים והיה מוותיקי החוקרים בגאוגרפיה, מונה לדיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה וכן המשיך לכהן בו-זמנית בועדות ממשלתיות לתכנון אזורי ובועדות מנהלים של מפעלים כלכליים בנגב. פרופסור גרדוס ייצג גישה של מעורבות אקטיבית של האקדמיה גם בפיתוח הנגב, בתכנון באר שבע ובחייה הקהילה.

עוד נמסר כי לראשונה בישראל המליטו כבשים מקומיות ולדות מהשתלת עוברים. שלושה ולדות מגזע דורפר נולדו לכבשים מגזע אוואסי המקומי. ההמלטה נעשתה במרכז לטיפוח בעלי חיים בפיקוח האוניברסיטה.

מטרת ההשתלות: להגדיל בצורה משמעותית את עדרי הדורפר בארץ כיוון שבשרו של גזע זה (שהוא הכלאה בין כבש אנגלי לכבש פרסי) טעים יותר משל הכבש הגדל בארץ. היה זה ניסיון לסייע לתושבי הנגב, בדואים ויהודים בהשבחת העדרים והעלאת הרווחים מגידול זה.

בהמשך הופיעה כתבה נרחבת על חפירה ארכיאולוגית בתל הרור (המזוהה עם תל גרר המקראי) בהנהלת פרופ' אליעזר אורן. בתל נחפרה עיר משלהי תקופת המלוכה (מאות 7 – 8 לפנה"ס), מהתקופה האשורית והבבלית. במקום התגלתה מערכת ביצורים משוכללת בגובה של חמישה מטרים. אין ספק שהמגע הפיסי בין הסטודנטים לבין חשיפת העיר חיזק אצלם את תחושת הקשר ההיסטורי לנגב מקדמת דנא.

גליון מס. 2 שיצא כחודשיים לאחר הגיליון הראשון, המשיך ברוח דומה. לא נוכל לפרט מטעם קוצר היריעה את הכתבות אך נזכיר את הכותרות. אוניברסיטת בן-גוריון העניקה פרס אקומני בינלאומי ע"ש פרופ' לדיסלב לסט לקרדינאל אדג'רה מהוותיקן בהשתתפות אישי דת מוסלמים ויהודים; פורסמה רשימה של שבעה חוקרים שקיבלו תאר דוקטור ביום בן-גוריון, 12 שנה לפטירתו;

הובא פירוט התוכניות ליום ההולדת המאה להולדתו של בן-גוריון שיכלול תערוכה גדולה, ימי עיון וכנסים בהובלת פרופ' אילן טרואן; הוצג פיתוח מערכת הנעת יד לנכים בהובלת פרופ' רוג'ר נתן; ניתן מקום בולט לדיווח על כך שהאוניברסיטה נרתמה למתן סיוע בריאותי וקהילתי לעולי אתיופיה;

ניתנה רשימת ספרי המחקר שיצאו לאור בחודשים האחרונים (אנגלית ועברית); נכללה אף כתבה נרחבת על יום העיון השנתי של האגודה הישראלית ללימודי ימי הביניים והרנסאנס עם רשימת מרצים מכובדים שהוקדש לנושא "עוני ועושר בימי הביניים" בהובלת ד"ר אילנה לוריא מהמחלקה להיסטוריה.

בפתיחת גיליון זה, הושם דגש על מחקרים המתאימים לקיום האדם באזורים צחיחים וחמים. בקריה בשדה בוקר החלו בניצול אנרגיית השמש לתועלת האדם. במקום נבנה בית בוץ (אדובה) האמור לנצל אנרגיה סולארית לשמירה על טמפרטורות נוחות לפעילות בו. נמסרה ידיעה על הקמת מרכז יחיד וראשוני בארץ לחקר הפחם באוניברסיטת בן-גוריון במגמה לבדוק אפשרויות של הפקת אנרגיה לשירות האדם.

נוצר שיתוף פעולה בין האחראית על הפעולה החקלאית בשבט אינדיאנים (נברו) באריזונה לבין חוקר מאב"ג ששיפר את לוח הגידולים הדל יחסית שלהם (תירס וקישואים בלבד). החוקר הישראלי לימדם לטפח אבטיחים, מלונים, תפוחים, אפרסקים, שעועית, עגבניות, פלפל חריף.

החוקר אף לימדם את שיטות ההשקיה החדשות בטפטוף והעלה את רמת היבול. לרשימת המחקרים השימושיים ותועלתם נוסף פרח הקוכיה. מסתבר כי צמח אוסטרלי ששימש כצמח מאכל למרעה מקשט עתה בתים רבים באירופה וזאת הודות לידע שפותח במכונים למחקר שימושי. עובדי המכון שהתפעלו מהצמח בשל צורתו הנאה, הפירמידלית וצבעו האפרפר-כסף, סברו כי הוא מתאים ליצוא כצמח מרכזי בענף שזירת הפרחים שהתפתח במהירות באותה עת באירופה ואכן צדקו.

יתרונו של צמח הקוכיה טמון היה ביכולת לגדול בכל סוגי הקרקע, עמיד ליובש ומליחות, ואינו דורש הצללה או חימום. עוד נמסר כי התרגום לאנגלית של ספרם המשותף של ז' צחור וו' הדרי על העלייה הבלתי לגאלית לארץ נבחר על-ידי אגודת הספריות האמריקניות "כספר הטוב ביותר לחודש דצמבר 1985" בתחום ההיסטוריה. בעמ' האחרון של הגיליון נמסרו הודעות על קבוצות ספורט, פתיחת מכון כושר וכמה מילים על פסטיבל בינלאומי למוזיקה (פסטיבל נשים במוזיקה) שהוקדש לצ'לנית הנודעת ז'קלין דה פרה.

העיתון אבג, היה ממשיכו של "נגבה", אותו העיתון רק עם שם עדכני ("איני") יותר. השקפת העורכים אמרה כי העלון הוא קודם כל כלי ביטוי לאוניברסיטה ולמתרחש בה ועליו להעביר אינפורמציה זו לשוחרים ולתורמים תוך כדי מתן ביטוי נאות להישגי החוקרים, לעבודת המרצים וההוראה ולציבור הסטודנטים. מרבית החוקרים נענו ברצון לתרום לעיתון מידע על עבודתם האקדמית וחשו עצמם שותפים לפרסום.

בגיליון הראשון נכתב כי זהו עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב המופק על-ידי המחלקה לקשרי ציבור והעורך היה שי גולדן. החל מגיליון מס 3.(היום העיתון עומד על 103 גיליונות) החל חיים זלקאי בעריכתו.

דפדפנו בגיליון מס. 1 של אב"ג (ינואר 1999) וביקשנו להציג את הנושאים שפורסמו ואשר חלקם בבחינת המשך החזון של מייסדו וחלקם חדשים ובעלי דגש שונה. העמוד הראשון מקדיש מקום לדיווח על "יום בן-גוריון" ומקום לחזונו של הנשיא ("דבר הנשיא") הוא פרופ' אבישי ברוורמן. שיאו של יום בן-גוריון היה בהנחת אבן הפינה למרכז למקצועות הרפואה ע"ש רות וד"ר הייניץ-הורסט דייכמן.

"דבר הנשיא" שהשתרע על שני טורים, מנה את מטרות האוניברסיטה ואת המבקרים חשובי השם שהביאו כבוד לה. ברוורמן כתב כי מטרות האוניברסיטה בצד פיתוח הנגב הן הצבתה בקו הראשון של ההשכלה הגבוהה בארץ ומיקומה כמרכז אקדמי, תרבותי, חינוכי וחברתי לטובת כל תושבי הנגב.

הוא הזכיר את ביקורו של נשיא גרמניה כאן, ואת הענקת התואר דוקטור כבוד להנרי קיסינג'ר בניו-יורק. ברוורמן מנה את כל מקבלי תאר הכבוד ובמיוחד הזכיר את ראש העיר הנכנס יעקוב טרנר, בוגר מדעי ההתנהגות. קו זה אפיין את החזון מעתה והלאה: פיתוח הנגב ובאר-שבע בצד הצבת האוניברסיטה בשורה הראשונה של מוסדות מחקר באמצעות אישים עולמיים, תורמים וחבר נאמנים פעיל.

עמוד 3 מוקדש לשיחה עם הרקטור פרופ' נחום פינגר, לרגל פתיחת שנת הלימודים. להערכתו ילמדו בשנה הנפתחת כ – 14 אלף סטודנטים (עלייה של 20% מהשנה הקודמת) ובשנת 2001 צופים שמספרם יגיע ל–15 אלף. הרקטור קבע כי כ-500 סטודנטים הם בני מיעוטים, ו-800 סטודנטים יוצאי מדינות חבר העמים.

עומדים להיפתח מסלולים חדשים כמו: תקשורת, לימודי זקנה, אלקטרו-אופטיקה, רוקחות, הנדסת בניין ולימודי מדינת ישראל. פינגר ציין בגאווה שקרוב ל–50% מהסטודנטים הם דרומיים ואחוזם עולה משנה לשנה. בעמ' 5 מודגשת ההערכה לעובדים המצטיינים ובטקס שנערך בבית הנשיא, במעמד הנשיא עזר וויצמן, ושר התיירות משה קצב, הוענק פרס סגנית העובד המצטיין ללאה קצנל, ממיינת ומקטלגת בכירה בספריה.

האוניברסיטה הגבירה את מעורבותה בחיי האקדמיה בארץ ויזמה כנס מינרווה להנדסה מולקולארית וכנס כותרתו הייתה: הורים, סמים ומה שביניהם. העלייה מבריה"מ לשעבר כבר נתנה את אותותיה - פרופ מיכאל ברסקי מהמכונים למחקר שימושי ופרופ' אנטולי גיטלסון מהמכון לחקר המדבר ע"ש בלאושטיין זכו בתואר המדען המצטיין לשנת 1989 מטעם משרד קליטת עלייה. צעד נוסף לשוויון בין המינים נעשה באקדמיה:

פרופ' מרים כהן מונתה לתפקיד דיקן הפקולטה למדעי הטבע. מרים ומשפחתה סימלו את חזונו של בן-גוריון: הם עזבו את המרכז, ירדו להתגורר כעשור בירוחם ועתה השתלבו בחיי העיר והאקדמיה בבאר שבע. העיתון ראה חובה לעצמו לתת במה ללימודי הספרות העברית וקיים ראיון ארוך עם המשורר אורי ברנשטיין. האחרון התגאה במורי "מסלול לכתיבה יצירתית" בחוג: עמוס עוז, אהרון אפלפלד וחמוטל בר יוסף. לדעתו, כותבים מכל הארץ יגיעו למחלקה ולא רק מהנגב ויקלו על בדידותו של היוצר המרוחק מהמרכז. בשולי הגיליון נשלחו ברכות לעובדי האוניברסיטה לרגל שמחות אישיות.

מעורבות האוניברסיטה התבטאה גם באזור ובעידן התקווה לשלום – הוחלפו משלחות של חוקרים ורופאים בין עזה לבאר שבע. העמוד האחרון הציג באווירה דומה את הכנס למלאות 20 שנה ל"קמפ דויד" בהשתתפות אישים מארצות הברית (וביניהם סיירוס ונס), הרשות הפלשתינית וישראל שנטלו חלק בעיצוב ההסכמים.

ראינו אם כן שהקו שאפיין את עיתוני (ביטאונים, ידיעונים, מגזינים) אוניברסיטת באר-שבע היה ניסיון מתמיד ומוצלח לחבר בין הצורך לספק לשוחרים על אגודותיהם וארגוניהם מידע על המתרחש בכותלי האוניברסיטה בה הם תומכים ולה הם תורמים ולהקל עליהם לשתף אישים וארגונים נוספים באירופה ובארה"ב להיכנס למעגל יחסים מעין זה.

כך היה "הדוח החודשי" וכך היה העיתון החדשני "נגבה" שקיבע מטרות אלו והלבישם בצורה עיתונאית מכובדת. העיתון אבג, שהיה ממשיכו הישיר של "נגבה", נתן ביטוי רחב למתרחש באקדמיה, בשלוחות האוניברסיטאיות שלה ולפעילות הסטודנטיאלית בקרב הקהילה.

ניתנה במה לסגל העובדים המנהלי והטכני שבלעדיו, אין למדענים לחוקרים ולמרצים היכולת לממש את רעיונותיהם. בברכתה עם צאת העיתון מס. 100 כתבה הנשיאה כי דרך העיתון התגלו כישרונות חבויים וסופרו סיפורים מרגשים והכול "ארוז באופן אלגנטי ומשתבח עם השנים".

המרצים ראו בעיתון במה לגיטימית ומוכנים היו למסור מידע רחב על מחקריהם. אבג הגיע לרמה עיתונאית גבוהה והוא צוטט אף בתקשורת הארצית. כך הפך מעיתון פנימי-מקומי למקור מידע מעניין ומיוחד אודות האוניברסיטה. אבג התקדם עם הטכנולוגיה הדיגיטלית ויצר מהדורה מקוונת במרשתת. הנשיאה סיכמה ואמרה כי אבג הוא יציר התשוקה של חיים זלקאי להיות חלון ראווה של אוניברסיטת הנגב.